טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arseny (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Arseny (שיחה | תרומות)
שורה 34:
נוסף על כך בטחנות הקמח אופקיות היו שני מרכיבים שבאמצעותם היה ניתן לשלוט על תהליך הייצור של הקמח, המכלול הראשון הוא לוח אץ שהותקן מתחת למשפך של המים, מטרתו להסיט את זרם המים מהגלגל המסובב את הריחיים, פירושו של דבר שכאשר מניחים את הלוח בצורה ישירה מתחת לזרם המים כיוון הזרם משתנה וגלגל המים מפסיק להסתובב וברגע שמזיזים אותו הצדה כיוון הזרם חוזר אל הגלגל וטחנת הקמח ממשיכה לפעול. מרכיב השני הוא מוט אנכי ארוך המחובר בקצהו התחתון לקורה שעליה מחוברים סדן וגלגל המים, קצהו העליון של המוט מסתיים בקומת הטחינה ויוצר מעין ג'ק שבאמצעותו ניתן להרים ולהוריד את אבן ריחיים העליונה, מה שמאפשר שליטה נוספת בטחינת הקמח או לאומת זאת עצירה מוחלטת בפעילות הטחנה[6].
 
את שרידיהם של טחנות הקמח המופעלות בעזרת הכוח של המים ניתן לראות באזורים שונים במדינת ישראל, הצפוניות ביותר נבנו על יובלי נהר הירדן ([[נחל חרמון]] ו[[נחל שניר]])[7], טחנות קמח של האגן המזרחי בבקעת יריחו כוללות מערכת שלמה של תעלות, בריכות אגירה, גשרי מעבר ואמות מים שהוקמו באזור בתקופתו של המלך [[הורדוס]][8]. במרכז הארץ באגן המערבי נמצאות טחנות על נהר הירקון, כאשר גודלם ומספרם הכולל של הטחנות הקמח הללו עולה על שער הטחנות בתחומי מדינת ישראל, במקורות הערביים טחנות על הירקון נבנו ב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]] ו[[מסעי הצלב|בתקופה הצלבנית]], אך החוקרים סבורים שטחנות הגדולות הוקמו בתקופות קדומות יותר[9]. ולבסוף טחנות הדרומיות ביותר, כמו למשל טחנת [[בית הכנסת העתיק בעין גדי|עין גדי]] הנמצאת כ50 מטר מתחת למעיין, בספר "[[אונומסטיקון]]" של [[אוסביוס מקיסריה|אבסביוס איש קיסריה]] נזכר כפר גדול של היהודים באזור וחוקרים מניחים שמי המעיין שישמשושימשו אז להפעלה של טחנת הקמח[10].
 
==לקריאה נוספת==