מחשבת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
המונח '''מחשבת ישראל''' שימש כפשרה כאשר איחדו ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] את "החוג ל[[פילוסופיה יהודית]] ו[[קבלה]]" עם "החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.
 
ה[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] [[מדרשית נעם]] הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי תוכנית לימודים שיצר הרב [[שאול ישראלי]].<ref>כמבואר בספרו: '''פרקים במחשבת ישראל''' - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות</ref>. היום, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות תחום זה. [[משרד החינוך, התרבות והספורט|ומשרד החינוך]] מכיר בו כ"מקצוע" שאפשר להיבחן בו ל[[תעודת בגרות]] כחלופה ל[[ספרות]].
 
ב[[ישיבה גבוהה|ישיבות הגבוהות]] מקובל ללמוד מחשבת ישראל ולרוב קוראים ללימוד זה לימוד אמונה. הלימוד כולל לימוד ספרי פילוסופיה יהודית כגון [[כוזרי]] וחובות הלבבות, לימוד ספרי ה[[מהר"ל]] ו[[כתבי הרב קוק]]. ההכנסה של תחום לימוד זה לתוכנית הלימוד בישיבה נעשתה על ידי הרב קוק כשהקים את ישיבת [[מרכז הרב]]. כל הישיבות הגבוהות הולכות ברמה זו או אחרת בדרכו של הרב קוק.
שורה 21:
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
 
{{קצרמר|יהדות}}