פסימיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ml:നൈരാശ്യവാദം
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Glass-of-water.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"מחצית הכוס הריקה" - התבוננות פסימית על כוס מים, אף על פי שמחצית מהכוס מלאה. ההסתכלות הפסימית היא על המחצית הריקה]]
'''פֶּסימיות'''(pessimism) היאהינה השקפת עולם הרואה בעולמנו מקוםכמקום שלילי במהותו. ההשקפה הנגדית, לפסימיותכלומר, היאההיפך מ[[אופטימיות]]. פסימיסטים מאמינים כי אנשים הם [[רוע|רעים]] במהותם ומאורעות בחיים הם מבשרי רע, ותמיד דיכאוניים.
 
ניסוחים שונים לגישה הפסימית ידועים בשם "[[חוק מרפי|חוקי מרפי]]". ב[[אמנות]] וב[[ספרות]] הסגנון המורה על גישה פסימית נקרא [[דקדנס]].
שורה 6:
==פילוסופיה פסימית==
=== שופנהאואר ===
ה[[פילוסופיה]] של [[ארתור שופנהאואר]] ידועה כפסימיסטית במיוחד, כמו כל הפסימיסטים שחיים בעולם הזה, וביקום כולו. מקור הפסימיזם של שופנהאואר הוא בהעלאתו על נס את הרצון, על חשבון התבונה, כמוטיבציה העיקרית לפעילות אנושית. שופנהאואר התייחס למניעים כמו [[רעב]], [[מיניות]], הצורך לטפל בילדים והצורך במקלט וביטחון אישי, כמקור האמיתי למוטיבציה אנושית. לטענתו, ההגיון [[רציונליזם|והרציונילות]] הם רק "תחפושות שהרעב הערום שלנו לובש כאשר הוא מופיע בציבור". הוא רואה את ה[[אינטלקט]] כחלש וחסר משמעות לעומת הרצון הדומיננטי, ובמקום אחד ממשיל אותו לפיסח שיכול לראות אך נאלץ לרכב על כתפיו של הרצון, שנמשל לענק עיוור וטיפש.
 
שופנהאואר ראה את מעגל החיים וההתרבות האנושית, כלא שונה באופן מהותי מזה של בעלי חיים אחרים. מדובר במחזור חסר משמעות הממשיך ללא מטרה עד שהמאשבים ייגמרו והשרשרת תיפסק בצורת הכחדה. ה[[פרוגנוזה]] כי נגזר עלינו להמשיך להתרבות עד אין קץ, או להכחד בחוסר כל, היא מקור נוסף לפסימיות העמוקה של שופנהאואר.