דרדנלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:הים התיכון,הוספת קטגוריה:הים האגאי באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
'''הדרדנלים''' ([[טורקית]]: '''Çanakkale Boğazı''' - "מצר צ'נקאלה"; [[יוונית]] '''Δαρδανέλλια''') הם [[מצר ים|מצרי ים]] בצפון-מערב [[טורקיה]] המחברים את [[הים האגאי]] עם [[ים מרמרה]]. כמו מצר ה[[בוספורוס]], הדרדנלים מפרידים בין [[אירופה]] (חצי-האי [[גליפולי]]) לבין [[אסיה]]. ה[[עיר]] הראשית השוכנת לגדות הדרדנלים היא [[צ'נקלה]] והיא העניקה למצרים את שמם בטורקית.
המצר ארוך וצר - אורכו מגיע ל-61 ק"מ ורוחבו נע בין 1,200 מטר ל-6 ק"מ. עומקם הממוצע של המצרים הוא 55 מטר ועומקם המרבי מגיע ל-82 מטר. בשל הבדלי ריכוז המלח בין מי ים השיש ומי הים האגאי, זורמים מים דרך המצרים בשני הכיוונים. מי ים מרמרה זורמים דרומה בזרם עילי ואילו המים הכבדים יותר מהים האגאי זורמים צפונה בזרם תחתי. מצרי הדרדנלים הם בין מצרי הים העמוסים והקשים ביותר לניווט בעולם. בגלל זרמי הים במצרים והשפעת הגאות בים השחור ובים מרמרה, יש ואוניות חייבות להמתין לתנאים נוחים להפלגה בטרם הן נכנסות למעבר ים זה.
הדרדנלים נקראו '''הלספונטוס''' ('''Ελλήσποντος''') ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]]. משמעותו של השם הוא "ים הֶלֶה", על-שמה של [[גיזת הזהב|הלה]], בתו של [[אתמס]], שטבעה במקום לפי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]], כשנפלה מה[[גיזת הזהב|איִל המוזהב]].
==היסטוריה==
בשל מיקומם האסטרטגי נודע לדרדנלים תפקיד חשוב לאורך ההיסטוריה ואין ספור פולשים חצו אותם בשני הכיוונים. השליטה בדרדנלים וזכות המעבר דרכם היו אחת העילות הקבועות ל[[מלחמת רוסיה-טורקיה|מלחמות רוסיה-טורקיה]] השונות עד לימי [[המלחמה הקרה]]. לדרדנלים נודעה חשיבות מכרעת גם במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. [[קרב גליפולי]] התרחש ב-[[1915]] בין צבא [[האימפריה העות'מאנית]] לכוחות [[מדינות ההסכמה]] מ[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], מ[[אוסטרליה]] ומ[[ניו זילנד]] שפלשו לחצי האי גליפולי, והסתיים בהדיפת הפלישה.▼
בשל מיקומם האסטרטגי נודע לדרדנלים תפקיד חשוב לאורך ההיסטוריה ואין ספור פולשים חצו אותם בשני הכיוונים.
העיר העתיקה [[טרויה]] שכנה סמוך לכניסה המערבית למצרים, ועל חופו של המצר ביבשת אסיה התרחשה [[מלחמת טרויה]]. טרויה שלטה על התנועה במעבר ים אסטרטגי זה. בשנת 480 לפנה"ס חצה את המצרים צבאו של [[חשיארש הראשון]] במהלך [[מלחמת פרס-יוון]]. בשנת 334 לפנה"ס חצה צבאו של [[אלכסנדר הגדול]] את המצרים בכיוון ההפוך.
בימי [[האימפריה הביזנטית]] השליטה בדרדנלים הייתה חיונית להגנת [[קונסטנטינופול]] והיוותה מקור הכנסה בולט לשליטי האזור. במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול מוצג לוח שיש ועליו חרוט חוק שנחקק על ידי [[קיסרי ביזנטיון|קיסר האימפריה הביזנטית]] [[אנסטסיוס הראשון]], המפרט את תעריפי המעבר בבית המכס של הדרדנלים.
השגת שליטה בדרדנלים, או זכויות מעבר מיוחדות, הייתה אחת מן המטרות המרכזיות במדיניות החוץ של [[האימפריה הרוסית]] במהלך המאה ה-19. בתקופת [[המלחמות הנפוליאוניות]] רוסיה, בתמיכת [[האימפריה הבריטית]], הטילה מצור על הדרדנלים בשנת 1807. בעקבות תוצאות [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828-1829)|המלחמה העות'מאנית-רוסית]] (1828-1829) נחתם הסכם בין רוסיה לטורקיה (Hünkâr İskelesi Antlaşması) המאפשר להגביל מעבר ספינות במצרים, השייכות למדינות שאינן לחוף הים השחור.
▲
{{קצרמר|גאוגרפיה}}
| |||