הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פומפריפוזה (שיחה | תרומות) |
פומפריפוזה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
ה[[בחירות]] הראשונות בצרפת לאחר המלחמה היו בחירות מוניציפליות, שנערכו בשני סיבובים, ב-[[29 באפריל]] [[1945]] וב-[[13 במאי]] [[1945]]. בבחירות אלו הסתמן כי גוש של שלוש מפלגות זוכה במרבית הקולות. היו אלו אנשי [[התנועה הרפובליקנית העממית]], מפלגה נוצרית דמוקרטית בעלת נטייה קתולית, אנשי [[המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית]] והקומוניסטים. תוצאות הבחירות נתפסו כנצחון של השמאל {{הערה|{{דבר||נצחון רשימות השמאל בצרפת|1945/05/15|00109}}.
לאחר הבחירות המוניציפליות היה ברור כי יש לקיים בחירות כלליות, וכי מאזן הכוחות הפוליטי החדש חייב להשתקף בהרכב הממשלה. כן עלתה השאלה בדבר שיטת הממשל העתידית. האם תמשיך לחול חוקת הרפובליקה השלישית או שהאסיפה שתיבחר תהיה גם אסיפה מכוננת שתנסח [[חוקה]] חדשה. הבחירות התקיימו ב-[[21 באוקטובר]] [[1945]], ובהן התקיימה הצבעה בשתי קלפיות. באחת נבחרה האסיפה, ובשנייה ענו הבוחרים ב[[משאל עם]] על השאלה האם ניתן יהיה להמשיך בהסדר החוקתי מימי הרפובליקה השלישית, או לנסח חוקה חדשה. לראשונה בתולדות צרפת הצביעו בבחירות אלו גם [[אישה|נשים]]. בבחירות השתתפו 85% מהבוחרים, 24 מיליון איש, מתוכם 13 מיליון נשים{{הערה|{{דבר||הבחירות בצרפת|1945/10/22|00117}}. תוצאות הבחירות היו כי הקומוניסטים זכו בכרבע מן הקולות, 160 צירים. שתי מפלגות גדולות נוספות היו הסוציאליסטים עם 142 צירים והתנועה הרפובליקאית העממית עם 152 צירים {{הערה|שארל דה גול, '''המאבק לחרות''', כרך שלישי, עם נושע, הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 274}} במשאל העם הוכרע כי האסיפה תהיה אסיפה מכוננת שתנסח את חוקת הרפובליקה הרביעית. האסיפה הטילה על דה גול להרכיב ממשלה.
ב-[[21 בדצמבר]] 1945 הציג דה גול את ממשלתו, שכללה בפעם הראשונה גם קומוניסטים ובהם [[מוריס תורז]] כשר ללא תיק. אך ממשלה זו החזיקה מעמד כחודש, וב-[[26 בינואר]] התפטר דה גול. הסיבה הרשמית שנתן הייתה כי הוא חפץ ב[[משטר נשיאותי]] וההסדר החוקתי המתגבש נטה יותר לכיוון משטר פרלמנטרי. {{הערה|שארל דה גול, '''המאבק לחרות''', כרך שלישי "עם נושע", הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 285}} עם זאת פעלו גם גורמים נוספים - ויכוחים על התקציב, והתחושה כי דרישותיו במישור הבינלאומי אינן מתקבלות על ידי נציגי המעצמות הגדולות.{{הערה|ד"ר ש.י. בלוך, ארצות אירופה המערבית אחרי מלחמת העולם השנייה, '''תולדות המאה ה-20''', הוצאת יזרעאל, 1963, כרך ב', עמ' 98}}
את מקומו של דה גול תפס הסוציאליסט [[פליקס גואן]] ששימש בתפקידו עד יוני 1946. ממשלת גואן המשיכה לנסות ולנסח את החוקה ובסופו של דבר העמידה למשאל עם הצעה לחוקה שהייתה מבוססת על ממשלה הנסמכת על בית אחד, הבוחר בראש ממשלה על בסיס סיעתי. במשאל עם שהתקיים ב-[[5 במאי]] [[1946]] נדחתה ההצעה ברוב קטן. {{הערה|חיים מסינג, '''אנציקלופדיה היסטורית של מדינות העולם''', הוצאת עמיחי, 1966, עמ' 936.}}
ביוני [[1946]] נבחרה אסיפה לאומית חדשה, בה הייתה הסיעה הדומיננטית התנועה הרפובליקנית העממית, מפלגה נוצרית דמוקרטית בעלת נטייה קתולית, כאשר ל"ברית שלוש המפלגות" של הקתולים, הסוציאליסטים והקומוניסטים רוב מוחלט, כשהם דוחקים אל הצד גורמים רדיקלים ושמרנים. [[ז'ורז' בידו]], ראש הממשלה החדש, הביא לעיבוד חוקה חדשה, שהייתה דומה מאוד לחוקת הרפובליקה השלישית, והתבססה על פרלמנט בן שני בתים, בו עיקר הכוח הפוליטי נמצא בידי "נשיא האסיפה" (הוא ראש הממשלה) ולצידו מכהן [[נשיא צרפת|נשיא]] בעל סמכויות סמליות בעיקרן. החוקה התקבלה ברוב קטן במשאל עם שנערך ב-[[13 באוקטובר]] [[1946]]. האסיפה הלאומית החדשה, שנבחרה ב-[[10 בנובמבר]] 1946, הביאה להמשך שליטת ברית שלוש המפלגות - הקתולים, הקומוניסטים והסוציאליסטים, שביחד זכו לרוב מוחלט, ודחקו אל הצד גורמים רדיקלים ושמרנים. בין דצמבר [[1946]] לינואר [[1947]] כיהן [[לאון בלום]] כראש ממשלה לתקופה קצרה. לאחר הבחירות לנשיאות נבחר [[וינסן אוריול]] לנשיא הרפובליקה, ובלום התפטר ופינה את מקומו ל[[פול רמדייה]] שכיהן כראש הממשלה הראשון של הרפובליקה הרביעית.
[[en:Provisional Government of the French Republic]]
| |||