סרביה ומונטנגרו – הבדלי גרסאות

מסוף [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[1945]], ועד פירוקה ב-[[1992]], התקיימה יוגוסלביה כ[[פדרציה]] [[קומוניזם|קומוניסטית]] של שש מדינות - '''[[סרביה]]''', '''[[מונטנגרו]]''', '''[[סלובניה]]''', '''[[קרואטיה]]''', '''[[מקדוניה]]''', ו'''[[בוסניה והרצגובינה]]'''. שמה של הפדרציה שונה מספר פעמים, ומשנת [[1963]] היא נקראה '''הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה'''. כוח מאחד מרכזי בפדרציה היה [[יוסיפ ברוז טיטו|יוסיפ ברוז '''טיטו''']], אשר החזיק בתפקידי הנהגה בכירים בפדרציה כבר משנת [[1943]], ושימש כנשיא ההנהגה הקולקטיבית של הפדרציה ("נשיא יוגוסלביה") משנת [[1953]] ואילך.

 

 

מותו של טיטו בשנת [[1980]] הותיר את הפדרציה הסוציאליסטית היוגוסלבית ללא מחליף דומיננטי, ועקב כך החלו ראשי מדינות הפדרציה לשמש כנשיאים המתחלפים בתפקיד מדי שנה על-פי סבב. כך, ללא מנהיג מאחד, ועם משבר כלכלי שהתפתח באמצע שנות ה-80 בקוסובו בפרט ובסרביה בכלל, גאה המתח בין הקבוצות האתניות השונות בפדרציה, והדרישות הלאומיות ל[[עצמאות]] חזרו ונשמעו ברמה.

 

 

בהדרגה החל מילושביץ' למלא גם את החלל המנהיגותי שניבע בשלטון הפדרלי היוגוסלבי, והפך למנהיג הדומיננטי בפדרציה על חשבון ההנהגה הקולקטיבית. מילושביץ', אשר התנגד נחרצות להיחלשות ריכוזיות השלטון הפדרלי, למידת האוטונומיה שהוענקה למדינות ולאפשרות של פרישת מדינות מהפדרציה, הפך לראש המתנגדים לתנועות הלאומיות וה[[בדלנות|בדלניות]] ביוגוסלביה.

 

* שמה של הפדרציה החדשה היה זהה לשמה של קודמתה למעט התואר "הסוציאליסטית" שהושמט ממנו.

* [[הרלדיקה סוציאליסטית|סמליה הקומוניסטיים]] של הפדרציה הקודמת נזנחו: [[דגל סרביה ומונטנגרו|דגל הפדרציה החדשה]] אינו אלא [[דגל יוגוסלביה]] ממנו הוסר [[הכוכב האדום]], ו[[סמל הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה|סמל הפדרציה הקודמת]], אשר סימל איחוד של שש מדינות וגם עליו התנוסס הכוכב האדום, הוחלף ב[[עיט דו-ראשי]] עם סמלי שתי המדינות, ללא סמלים קומוניסטיים.

 

[[ראש מדינה|ראש המדינה]] נקרא '''נשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה'''.

 

 

[[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] נקרא '''נשיא הממשלה הפדרלית של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה'''.

נשיא האיחוד נקרא '''נשיא סרביה ומונטנגרו''', וכאמור שימש הן כראש המדינה והן כ'''יו"ר מועצת השרים של סרביה ומונטנגרו''', כלומר כראש הממשלה.

 

 

הרשות המחוקקת הייתה '''האספה של סרביה ומונטנגרו''' ([[פרלמנט#הרכב הפרלמנט|בית אחד]]), ומנתה 126 נציגים, 91 מסרביה ו-35 ממונטנגרו, ששיוכם הפוליטי תאם את גודלן היחסי של המפלגות באספות הלאומיות. הנציגים נבחרו מבין חברי האספות של סרביה ומונטנגרו ומבין חברי הפרלמנט הפדרלי היוצא. מקץ שנתיים אמורים היו חברי האספה של סרביה ומונטנגרו להיבחר במקביל לבחירות לאספות הלאומיות שלהן, אך סעיף זה לא מומש מאחר שלא אירעו בחירות כאלה עד לפירוק האיחוד.

חברי האספה של סרביה ומונטנגרו בחרו מביניהם את נשיא האספה ואת סגן נשיא האספה, עם הכרח שאחד מהם יהיה מסרביה והשני ממונטנגרו. השניים נדרשו להציע לאספה מועמד לנשיאות האיחוד. לאחר שנבחר, היה על נשיא האיחוד להציע רשימת מועמדים לממשלה ולהביאם לאישור האספה. אם האספה לא הצליחה לאשר נשיא תוך שתי הצבעות או ממשלה תוך שלוש, האספה הייתה מתפזרת. אם נשיא האיחוד הנבחר ונשיא האספה היו מאותה מדינה, נשיא האספה וסגנו היו מתחלפים בתפקידיהם. החוקה אסרה על בחירה רצופה של שני נשיאי האיחוד מאותה המדינה.

 

 

הנשיא היחיד של איחוד זה היה [[סבטוזר מרוביץ']], שכיהן בתפקיד בין 2003 ל-2006. הוא נבחר בקולות 65 מתוך 126 חברי הפרלמנט, כאשר יתר המועמדים זכו ב-47 קולות. מרוביץ' היה פוליטיקאי מונטנגרי שתמך בעצמאות מלאה של מונטנגרו, ושימש במקביל גם כסגן נשיא המפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים של מונטנגרו (ב[[מונטנגרית]]: Demokratska Partija Socijalista Crne Gore), אשר זו הייתה גם עמדתה הרשמית.

*** קוסובו ומטוחיה

** מונטנגרו

 

[[עיר בירה|עיר הבירה]] של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הייתה [[בלגרד]], שהייתה ועודנה גם בירת סרביה. בירת מונטנגרו הייתה ונותרה [[פודגוריצה]]. בשנת 2003, עם כינון האיחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו, הוגדרה בלגרד כמרכז האדמיניסטרטיבי של האיחוד וכמקום מושבם של האספה ומועצת השרים שלו, ופודגוריצה כמקום מושב בית המשפט שלו.

 

ה[[דת]] המרכזית במדינה הייתה ה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], ומרכז ה[[כנסייה]] המקומית היה בסרביה. כמו כן, היו קהילות גדולות של [[אסלאם|מוסלמים]] ושל [[נצרות קתולית|נוצרים קתולים]]. בנוסף התקיימה [[יהדות סרביה ומונטנגרו|קהילה יהודית]] קטנה.

 

[[קטגוריה:סרביה ומונטנגרו|*]]