ML (שפת תכנות) – הבדלי גרסאות

=== עצרת ===

פונקציית ה[[עצרת]] מבוטאת כ-ML בצורתה הטהורה, כלומר ללא תוצאות לוואי פרט לחישוב ערך הפונקציה:

| fac (n : int) : int = n * fac (n - 1)

כאן הגדרנו את פונקציית העצרת כפונקציה רקורסיבית, עם תנאי עצירה יחיד. זוהי דרך דומה לזו שבה מוגדרת הפונקציה במתמטיקה. הרבה קוד ML

דומה ל[[מתמטיקה]] בכלים שלו ובתחביר.

חלק מההגדרה שהוצגה כאן היא אופציונלית, ומתארת את הטיפוסים של הפונקציה. הסימון E : t ניתן להיקרא כ"לביטוי E יש טיפוס t". לדוגמה, הארגומנט n מקבל את הטיפוס '''מספר שלם''' (int), ותוצאת הפעלת הפונקצייה (fac (n: int מקבלת את הטיפוס int גם כן. הפונקציה כולה מקבלת בהתאם את הטיפוס "פונקציה ממספר שלם למספר שלם" (int -> int). הודות למנגנון הסקת הטיפוסים, ניתן לוותר על כתיבת הטיפוסים במפורש ואלו יוסקו על ידי המפרש או המהדר של השפה.

כתיבה מחדש של הדוגמה ללא הטיפוסים תראה כך:

fun fac 0 = 1

| fac n = n * fac (n - 1)

הפונקציה מתבססת גם על התאמת-תבניות, מנגנון חשוב בתכנות בשפת ML. כמו כן, פרמטרים לפונקציה לא בהכרח נמצאים בתוך סוגריים (כמו ברוב שפות התכנות הנפוצות) אלא מופרדים ברווח (אוסף פרמטרים בתוך סוגריים ייחשב כפרמטר אחד, מסוג [[טיפוס נתונים#Tuple|Tuple]]). כאשר הארגומנט לפונקציה הוא 0 יוחזר המספר 1. לכל מקרה אחר תיבחר השורה השנייה לפעולה. זהו החלק ה[[רקורסיה|רקורסיבי]], והפונקציה תיקרא שוב ושוב עד שיגיע מקרה השפה - ארגומנט 0.

 

המימוש הזה של פונקציית העצרת איננו מובטח שיעצור, כיוון שארגומנט שלילי יגרום לשרשרת אינסופית של קריאות רקורסיביות. מימוש יציב יותר יבדוק שהארגומנט הינו אי-שלילי, בצורה הבאה:

fun fact n = let

fun fac 0 = 1

else fac n

end

המקרה הבעייתי (מספר שלילי) מנוהל בעזרת מנגנון ה[[טיפול בחריגות (תכנות)|טיפול בחריגות]] של השפה.

 

הפונקציה יכולה להיכתב בצורה יעילה יותר על ידי שימוש ברקורסיית-זנב, כלומר רקורסיה שבה לא מבוצע כל חישוב לאחר הקריאה הרקורסיבית בפונקציה הקוראת, וה[[מחסנית (מבנה נתונים)]] לא תצטרך לגדול ביחס ישר למספר הקריאות לפונקציה. זאת ניתן להשיג בעזרת שימוש פרמטר נוסף, "צובר" (Accumulator) עבור הפונקציה הפנימית:

fun fac (0, acc) = acc

| fac (n, acc) = fac (n - 1, n*acc)

else fac (n, 1)

end

 

== ראו גם ==