הגט מקליווא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הפולמוס בין הרבנים: לא השתתף מעודו בשום דיון מסוג זה
שורה 28:
כשפנו אליהם רבני קהילות נוספים שהצטרפו לדיון וביקשו מרבני פרנקפורט לפרט את השיקולים ההלכתיים שהביאו אותם לפסול את הגט, סירבו רבני פרנקפורט לכך וקבעו כי סמכותם כבית דין מספיקה: "ואין אנו צריכים להגיד טעם הדברים אשר עלו בהסכמתנו לשום אחד מחכמי הדור". הם הסבירו כי קיימת תקנה מגדולי רבני [[וורמס|וורמייזא]] ופרנקפורט שקבעה שאין רשות לרב או לבתי דין להתערב בפסק של בית דין אחר, ואם יעשה כך בניגוד לתקנה יהיו דבריו בטלים. סדרת תקנות אלו תוקנו בשנת [[ש"ב]], ובשנים [[שמ"ג]] ו[[תמ"ח]] חזרו החכמים וחיזקו תקנות אלו, ואף הוסיפו ופירשו שאין לשום רב רשות להתערב בנעשה בעיר שבה יש בית דין או רב אחר, בכל קהילות [[אשכנז]]. רבני פרנקפורט ביקרו את הרבנים שהתערבו בנושא בלא ששמעו כראוי את טענות שני הצדדים. עם זאת, במכתבי פרוטוקול לא רשמיים של בית הדין הם חזרו נימקו את פסק הדין, הרב המתיר סיפר שוב בפרוטוקול מפורט על כל הסיפור, הוא הוכיח שהחתן היה בדעתו הצלולה בשעת נתינת הגט, הוא הסביר כי קיימת סיבה נסתרת שבשלה הוא אולץ לברוח מהעיר וממילא לגרש את אשתו כדי לא להשאירה עגונה, ואנשים אחרים אימתו את דבריו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=361&st=&pgnum=20 אור הישר סימן ה'].}}
 
במחלוקת עסקו חשובי רבני הדור, ובהם הרבנים [[שאול מאמסטרדם]], [[יעקב עמדן]], [[אריה ליב גינצבורג]] (מחבר "שאגת אריה") ו[[יחזקאל לנדא]] (מחבר שו"ת "נודע ביהודה"), שהיו כולם בעד הכשרת הגט. מסיבה לא ידועה לא השתתף [[הגאון מווילנה]] בדיון. המחלוקת הסתעפה גם לטיעונים שאינם ממין העניין, ובכרוזים שהופצו תלו בעלי הדברים האשמות חריפות וכינויי גנאי זה בזה. הדברים הגיעו עד כדי שריפת מכתבים וחיבורים שנכתבו מצד אחד של המחלוקת בידי המחזיקים בצד השני.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=361&st=&pgnum=134&hilite= אור הישר].}}
 
לפי גרסה אחת, חלה תפנית מפתיעה במהלך האירועים כאשר שב החתן מ[[לונדון]] לאחר כשנה וביקש להינשא מחדש לאשתו - גרושתו. הדבר ניתן לו, אולם במהלך טקס ה[[חופה]] השני לא הושמעו ה[[ברכות נישואים|ברכות]] - שהרי לדעת רבני פרנקפורט היו החתן והכלה נשואים משכבר - ונוסח הקידושין שאמר החתן היה "הרי את עוד מקודשת לי". ולמרות זאת, הוויכוח בין הרבנים המשיך להתנהל במישור התאורטי, ודעך רק כאשר נפטר הרב אברהם אבוש מפרקנפורט לאחר כשנתיים. על עדות זו קמו מפקפקים רבים, התמהים על כך שבספרים "אור הישר" (יצא לאור בשנת [[תקכ"ח]]) ו"אור ישראל" (יצא לאור [[תק"ל]]) ששניהם יצאו לאור לאחר הזמן שבו לפי הטענה חזר החתן ונישא שוב לאשתו, [[אדר]] [[תקכ"ז]], אין זכר לשאלה הלכתית מורכבת זו, שבה עומדים שאלות הלכתיות מורכבות כמו [[ספק ברכות להקל]] מצד אחד ומצד שני האיסור ההלכתי לחתן [[ביאה|לבוא]] על אשתו לפני [[ברכות נישואים|ברכות אירוסין ונישואין]].{{הערה|1=הרב לוביצקי ב"כבודן של ראשונים", מובא במאמרו של שלמה טל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=366&st=&pgnum=265 בירחון סיני].}}