בית האופרה של בודפשט – הבדלי גרסאות

האופרה תוכננה ע"יעל ידי [[מיקלוש איבל]], אדריכל הונגרי מ[[המאה ה-19]] והבנייה נמשכה מ-[[1875]] עד [[1884]] ומומנה על- ידי עיריית בודפשט והקיסר ה[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרו-הונגרי]] [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה|פרנץ יוזף]]. בית האופרה המלכותי של בודפשט (כפי שנקרא אז) נפתח לציבור ב-[[27 בספטמבר]] [[1884]].

המבנה מעוטר בעושר רב ונחשב לאחת מיצירות המופת של האדריכל. המבנה נבנה בסגנון ה[[נאו-רנסנס]] עם אלמנטים מה[[בארוק]]. המבנה כולל פסלים ותמונות של גדולי האומנים ההונגריים באותה תקופה כמו [[בלטלאן סקיי]], [[מור טאן]] ו[[קארויי לוטץ]]. מבחינת גודל וקיבולת, בית האופרה הוא לא מהבולטים אך מבחינת יופי ו[[אקוסטיקה]] נחשב כאחדאחד מבין הראשונים מכל בתי האופרה בעולם. אולם האופרה עוצב בצורת [[פרסה (פריט)|פרסה]] ומכיל 1261 מושבים. האולם הוא השלישי באיכות האקוסטיקה באירופה אחרי [[לה סקאלה]] ב[[מילאנו]] וה[[פלה גרנייה]] ב[[פריז]]; על פי מדידות שנעשו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] על- ידי כמה מהנדסים לאומיים. למרות העובדה שבתי אופרה רבים נבנו מאז בניית בית האופרה ההונגרי עדיין בין הטובים ביותר בתנאי האקוסטיקה.