התנועה הצ'רטיסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה, ויקיזציה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
האליטות הפוליטיות בבריטניה ראו בתנועה כסכנה ומעוררת מרד וסירבו לנהל משא ומתן עם מנהיגי התנועה או להיענות לחלק מדרישותיהם. הממשלה הבריטית מחצה סופית את התתנועה ב -1848. על אף שלא היו לתנועה הישגים מיידיים וישירים היא הביאה להתעוררות והתארגנויות פוליטיות בקרב מעמד הפועלים הבריטי בנוגע להדרתו מהבחירות לפרלמנט. היסטוריונים רואים בתנועה הצ'רטיסטית כהמשך למאבקים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] כנגד שחיתות פוליטית וכהתפתחות לדמוקרטיזציה בבריטניה בתקופת המהפכה התעשייתית<ref>Malcolm Chase, Chartism: A New History (2007)</ref><ref>Boyd Hilton, A Mad, Bad, and Dangerous People?: England 1783-1846 (2006) pp 612-21</ref>.
[[File:Henry Hunt.jpg|thumb|[[הנרי האנט]] 1773-1835 חבר פרלמנט בריטי אשר הגותו על זכויות בני מעמד הפועלים השפיעה רבות על התנועה הצ'רטיסטית]]▼
==ששת הדרישות של הצ'רטר העממי==
שמה של התנועה נגזר מ"הצ'רטר העממי" ([[אנגלית]]: People's Charter), הצהרת עקרונות שפורסמה בשנת 1838 והעלתה את הדרישות הבאות:
שורה 24 ⟵ 23:
ב-1848 התקיימו באירופה מרידות ומהפכות לאומיות אשר זכו לשם [[אביב העמים]] אשר הפיכו רוח גבית בתנועה הצ'רטיסטית למאבק בבריטניה. אולם שלטונות בריטניה דאגו שהמהפכות הלאומיות יישארו ביבשת אירופה ולא יתפרץ לאיי בריטניה ומחצו ביד קשה את התנועה הצ'רטיסטית<ref>הרמן, תמר. מלמטה למעלה: תנועות חברתיות ומחאה פוליטית, כרך 2 האוניברסיטה הפתוחה</ref>.
▲[[File:Henry Hunt.jpg|thumb|[[הנרי האנט]] 1773-1835 חבר פרלמנט בריטי אשר הגותו על זכויות בני מעמד הפועלים השפיעה רבות על התנועה הצ'רטיסטית]]
==השפעות התנועה==
| |||