ג'ון פישר – הבדלי גרסאות

ביום הולדתו השבעים, [[25 בינואר]] [[1911]], פרש פישר מתפקידו, ואולם גם לאחר מכן נקרא להיות חבר בוועדות שונות באדמירליות. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היה פישר בקשר קרוב עם [[וינסטון צ'רצ'יל]], שהיה אז [[הלורד הראשון של הימיה]].

באוקטובר 1914 נקרא פישר למלא שוב את תפקיד לורד הים הראשון. זאת, לאחר שלורד הים הראשון המכהן, הנסיך לואי מבטנברג, אולץ לפרוש בשל חשד לקשרים עם גרמניה (אביו של הנסיך היה אחד מבני משפחת המלוכה הגרמנית). [[הטיימס]] של לונדון דיווח ש"פישר נכנס כעת לשנתו ה-74, אך מעולם לא היה צעיר יותר או נמרץ יותר". ואולם, שמונה חודשים מאוחר יותר התפטר פישר מתפקידו, תוך כדי חילוקי דעות חריפים עם הלורד הראשון של הימיה, צ'רצ'יל, סביב [[קרב גליפולי]]. פישר התלבט לגבי התוכנית, ובסופו של דבר התנגד למשלוח יחידות גדולות של הצי למערכה המרוחקת, וראה בכך החלשה של הצי; הוא טען שצ'רצ'יל מהווה סכנה גדולה יותר מהגרמנים, עקב יוזמתו לפתוח במערכה זו והתמדתו בה. צ'רצ'יל עצמו נאלץ לפרוש מתפקידו עקב הכישלון במערכה. פישר סבר שהיעד הנכון למתקפה הוא חוף [[הים הבלטי]] של גרמניה;, למטרהולמטרה זו אף תכנן סיירות מערכה בעלות [[שוקע]] רדוד, שתוכלנה להתקרב לחוף.

פישר מונה כראשלראש הוועדה הממשלתית להמצאה ומחקרולמחקר, תפקיד שמילא עד סוף המלחמה. ב-[[10 ביולי]] [[1920]] נפטר פישר ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. הוא זכה ל[[הלוויה]] ממלכתית ב[[מנזר וסטמינסטר]]. ארונו נישא על ידי ששהשישה אדמירלים, ואת מסע הלוויה ליוו מלחים ומשמר כבוד של הנחתים המלכותיים, שנשאו את נשקם במהופך, כאות אבל. גופתו נשרפה והאפרואפרו הונח בקילברסטון, ליד אפרה של אשתו שנפטרה שנתיים לפני כן.