מלאכת קורע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיטה מחודשת. המתמיהים הם לא במקרה, חסידי חב"ד. |
|||
שורה 5:
בתלמוד{{הערה|שם=שם|{{בבלי|שבת|עג|ב}}}} מוגדרת המלאכה האסורה מהתורה כ{{ציטוטון|קורע על מנת לתפור}}, בעוד קריעה שלא על מנת לתפור אינה אסורה מהתורה אלא מדרבנן. רבי [[עקיבא איגר]]{{הערה|בגליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).}} חוקר בהא דקורע על מנת לתפור, הוא משום שרק זה הוא גדר קורע כמו שהיה ב[[משכן]], או שבאמת קורע הוא גם שלא על מנת לתפור, אלא שאם קורע ללא תיקון הוא נחשב ל[[מקלקל (שבת)|מקלקל]], ו"כל המקלקלין פטורין". ומביא ראיה מהגמרא{{הערה|{{בבלי|שבת|קד|ב}}}} שאומרת שהקורע על מתו חייב, למרות שאינו על מנת לתפור, ומכאן ראיה שגם באופן שאינו על מנת לתפור אלא שאינו קלקול, חייב. אבל דעת התוספות{{הערה|שם=שם}} היא שבקורע חייב דווקא על מנת לתפור, ואם אין המטהר "על מנת לתפור", אינו חייב למרות שאינו "מקלקל".
==שיטת השולחן ערוך הרב==
==יישומים==
מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם ה[[נייר]] נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים){{הערה|ראה [[שמירת שבת כהלכתה]].}}, ולכן ייתכן שאיסור זה תלוי במחלוקת האם קריעה של גוף אחד לשנים נחשבת לקריעה. יש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד{{הערה|עיי"ש.}} זאת מלבד איסור [[מחתך]]. כך גם, מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע. לדוגמה; ישנם הקורעים את הנייר לפני כניסת השבת כדי שיוכלו להשתצמש בו בשבת מבלי לעבור על איסור עשיית המלאכה.
קריעת
אדם הקורע מחמת כעסו, לא עובר על האיסור, {{ציטוטון|הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין}}<ref>בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה</ref>.
| |||