תת-אדום – הבדלי גרסאות

תמונת תת-אדום קרוב מורכבת ברובה מהחזרת אור הסביבה מעצמים, כי הפליטה העצמית של עצמים בטמפרטורת החדר נמוכה מאוד ביחס למקורות תאורה: ביום השמש; בלילה הירח, אור כוכבים ואורות מלאכותיים. תמונת תת-אדום קרוב לכן תהיה שונה לחלוטין מתמונת תת-אדום רחוק שהיא תמונת חום. למרות זאת, תמונת תת-אדום קרוב היא דומה לתמונת אור נראה במאפייניה הכלליים, אך שונה, מכיוון שעצמים שונים מחזירים יותר או פחות באופן משמעותי. למשל פנים של בני אדם יהיו כהים תמיד (ללא קשר לצבע העור המקורי) והשער לבן תמיד. <ref>[http://www.sensorsinc.com/background.html תמונת תת-אדום קרוב לעומת אור נראה באתר חברת Goodrich] </ref>

* גלאים [[תא פוטו-וולטאי|פוטו-וולטאים]] - הם צימוד [[מוליך למחצה|מוליכים למחצה]] שהוא [[צומת PN]]. חלקיק אור ([[פוטון]]) שפוגע באזור הצומת יוצר זרם, שנמדד הופך לתמונה. גלאי פוטו-וולטאי בתחום הת-אדום יכול לפעול רק בטמפרטורה נמוכה מאוד, אחרת התמונה "טובעת" ברעש גדול מאוד שנובע מפליטת הסביבה של הגלאי ומהגלאי עצמו. גלאים כאלה דורשים לכן קירור חזק מאוד עד לטמפרטורות של 200 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.

* גלאים בולומטריים - גלאים בעלי התנגדות שמשתנה עם שינוי טמפרטורההטמפרטורה. הקרינה שפוגעת בגלאי גורמת להתחממותו ולכן לשינוי ההתנגדות שלו, במידה שניתנת למדידה. התקנים רגישים מאוד מסוג זה משמשים בחקר [[קרינת רקע קוסמית]], שהם גלאים [[מוליך על|מוליכי על]] בטמפרטורה שהיא על גבול המעבר בין מוליך רגיל למוליך על. במצב זה כל שינוי זעיר בטמפרטורה גורם לשינוי גדול מאוד בהתנגדות<ref>[http://www.yale.edu/proberlab/bolometers.html Superconducting Bolometers at Yale Prober Lab]</ref>. גלאים כאלו פועלים כאמור בטמפרטורת המעבר שהיא לרוב נמוכה מאוד, מעלות קלווין בודדות בלבד, ונדרשים למערכת קירור מאסיבית. התקנים רגישים פחות מסוג זה משמשים לתמונות בתחום 8-14 מיקרון.

{{הערות שוליים|יישור=שמאלימין}}