תזמור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ robot Adding: fa Modifying: fr |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
כדי לדעת לתזמר צריך נסיון בדבר, משום שלכל כלי יש מגבלות משלו, ולכל כלי יש [[מנעד]] צלילים משלו. התזמור הוא גם איך לחלק את ה[[אקורד]] בין הכלים השונים כדי שיישמע ערב ונעים לאוזן. בדרך כלל ביצירות, לכלי הנשיפה ממתכת ("Brass") נותנים לנגן את המרווחים הזכים באקורד ([[קווינטה|קווינטות]] ו[[אוקטבה|אוקטבות]]). <BR>
בתקופות שונות היה נהוג לתזמר באופן שונה, בהתאם למסגרות בהן בוצעו יצירות ולמעשה, בתקופות שונות ייחסו חשיבות שונה לתזמור.
המלחין הראשון שהבין את יכולות התזמור וניצלם היה ברליוז.ליצירותיו לתזמורת יש גוון עשיר במיוחד כי הוא ניצל את יכולתיו של כל כלי.מלחינים מאוחרים יותר שהשתמשו בשיטתו היו ריכרד שטראוס וניקולאי רימסקי קורסקוב שפיתחו את השיטה שלו וניצלו את כל היקף יכולותיהם שלכל כלי וכלי עד תום.
את השיטה הזאת ניתן לשמוע פתיחה "קרנבל רומאי" של ברליוז וביצירתו של רימסקי קורסקוב "שחרזדה".
לעומתם היה ברוקנר שלכל קבוצה של כלים היה נותן תפקיד וכך לתזמורתו היה גוון כשל עוגב עשיר בצלילים (שכן עוגב יכול לחקות צלילי כלים אחרים).הסימפוניות של ברוקנר הם כאלה.
השיטה האיפרסיוניסטית של התזמור הייתה של דביסי וראוול שניצלה את התכונות התחושתיות של כל כלי וכלי ובניגוד לשיטתו של ברליוז לא קיבלה התזמורת את העושר הצלילי של ברליוז,אלא גוון שקוף ורוטט שיותר מהעושר של הצלילים אמור יותר להשאיר תחושה של התיאור של המוסיקה (שהרי זוהי המוסיקה האימפרסיוניסטית).
התזמור של ראוול לתמונות בתערוכה של מוסורסקי הוא כזה.
----
:[[מונחים בתאוריית המוזיקה]]
| |||