בן ציון ידלר – הבדלי גרסאות

סיפור על עליית משפחתו וקליטתם בארץ, באתר AISH, במאמר [http://www.aish.co.il/ci/s/48850747.html עזה כמים אהבת ציון-140 שנה לעליית סבי לארץ] מאת חיה אילון.}} לרב יצחק זאב גולדברג, מיאדיל{{הערה|השם 'יאדלר' נוסף לשמם 'גולדברג', על שם עיר מוצאם.}}, פלך [[וילנה]], מחבר הספר "תפארת ציון" על ה[[מדרש רבה]]{{הערה|נפטר בי"ב בסיוון ה'תרע"ז (1916), וקבור בהר הזיתים בירושלים.}}, בן הרב יהודה דוד מלאשקוביץ{{הערה|עד לפני דורות אחדים עוד הייתה בידי משפחת אביו מגילת יוחסין, שלפיה מוצאה מ[[שבט אפרים]].}}. אמו הייתה מלכה בת הרב יצחק קרוסניק מ[[גרודנה]]{{הערה|נפטרה בי"ח בתשרי ה'תרנ"ט (1898), וקבורה בטבריה.}}. בצעירותו למד ב[[ישיבת עץ חיים]]. נישא להניה בת רבי מרדכי יקותיאל הכהן גלויברמן. לאחר נישואיו למד בכולל "פרי יצחק", ובשנת [[תרנ"ד]] (1894) [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי רבה של ירושלים, הרב [[שמואל סלנט]], ובית דינו.

 

 

ב[[שבת זכור]] שנת [[ה'תרס"ב]] (1902) כיבד אותו הרב שמואל סלנט לדרוש בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" שבחורבת רבי יהודה חסיד, ואחר כך מינה אותו ל"מגיד מישרים" בירושלים, משרה אותה נשא שנים רבות ללא קבלת שכר. כמו כן היה דורש בקביעות ב[[בית הכנסת זכרון משה]]. דמותו הונצחה במספר יצירות ספרותיות, המפורסמת שבהם היא דמותו של "גרונם יקום פורקן" ברומן [[תמול שלשום]] של [[ש"י עגנון]]<ref>ראה למשל [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=5915 פתח לפנים מפתח], ראובן גפני</ref>.