בנימין זאב הרצל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 12367245 של 79.176.165.32 (שיחה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{מפנה|הרצל}}
{{אישיות|
|שם=בנימין
|תמונה=[[קובץ:Theodor Herzl.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=
שורה 27:
הרצל נולד בעיר פשט (כיום חלק מבודפשט), שבילדותו של הרצל הפכה לבירת המשנה של הקיסרות ה[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרו-הונגרית]] וכיום [[עיר בירה|בירת]] [[הונגריה]]) למשפחה [[יהודי]]ת [[תנועת ההשכלה היהודית|משכילה]] ו[[התבוללות|מעורה]] בחברה הכללית. מצד אביו היה צאצא למשפחות מ[[יהדות ספרד]] אשר נדדו ב[[בוהמיה]], [[שלזיה]] ו[[מורביה]] והגיעו עד [[בלגרד]], משם עברו לזמלין. אמו, ארנסטינה, ז'אנטה נאנט לבית דיאמנט ([[1836]] פשט - [[1911]] וינה) הייתה בת למשפחה [[יהדות אשכנז|אשכנזית]] משכילה ומעורה בתרבות ובספרות הגרמנית. אביו, יעקב הרצל, היה מצאצאי הרב [[יוסף טאיטאצאק]]. סבו של הרצל, שמעון לייב הרצל, היה שמש בית הכנסת של הקהילה הספרדית [[זמון|זמלין]] ב[[סרביה]], בתקופה שכיהן בה הרב [[יהודה שלמה אלקלעי]], מ[[מבשרי הציונות]].{{הערה|ביין הרצל, עמ' 4-1.}} יעקב הרצל ([[1835]] זמלין -{{כ}}[[1902]] וינה) שימש פרק זמן בתפקיד מנהל "בנק הונגריה", ועסק גם ב[[מסחר]] בעצי יערות. המשפחה הייתה אמידה, למעט תקופת המשבר הכלכלי במדינה שפרץ בשנת [[1873]]. בבית המשפחה דיברו גרמנית ו[[הונגרית]], והשתמשו גם באוצר מילים [[עברית|עִברי]] ו[[יידיש|יִידִי]] שהיה נהוג בסביבה היהודית ובטקסים הדתיים. בשנת [[1867]], כאשר היה ילד, ניתנו ליהודים במדינה, כחלק מהחוקה, [[שוויון זכויות]] בפועל. שאליהן נלוותה אצל המנהיגות ההונגרית הציפיה כי יהודי המדינה, שחונכו על ברכי השפה והתרבות הגרמנית, יתקשרו אל [[מדיארים|המדיאריות]] וה[[לאומיות]] ההונגרית.
הרצל נולד והתגורר בילדותו בבית הנמצא סמוך ל[[בית הכנסת הגדול של בודפשט|בית הכנסת הגדול הנאולוגי]] ברחוב דוהאן בבודפשט, שבנייתו הסתיימה ב-1859.{{הערה|1={{מעריב|שאול בן-חיים|הבית הריק באמצע המרכז הסואן|1958/09/05|00401}}.}} {{הערה|אז בכתובת "אורסאג - אוט 47", כיום נמצא באתר המוזיאון היהודי של בודפשט.}} מאוחר יותר עברה המשפחה לבניין בולט אחר בסביבת ככר ויגאדו.{{הערה|היום - רחוב אפאצאי צ'רה 10.}} תחילה למד הרצל בבית ספר יסודי יהודי, ואחר כך ב[[גימנסיה]] ריאלית ציבורית.{{הערה|הגימנסיה נקראה אחר כך תיכון יוז'ף אטבש.}} אך החליט להפסיק את לימודיו במוסד זה בגלל האווירה העוינת כלפי
▲בשנת [[1878]], לאחר פטירת אחותו פאולינה, עבר הרצל עם משפחתו ל[[וינה|ווינה]], בירת [[אוסטרו-הונגריה]], שם החל ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת וינה]], וסיים ב-[[1884]] כ[[דוקטור]] למשפטים. בתקופת הלימודים, בין השנים 1883-1878, היה חבר באגודת הסטודנטים ([[גרמנית]]: Burschenschaft) "אלביה" (Albia) בעלת הצביון הלאומי-גרמני אשר [[סיסמה|סיסמתה]] הייתה, ברוח תנועות השחרור של [[העת החדשה]]: "כבוד, חופש, מולדת" (="Ehre, Freiheit, Vaterland"). במסגרת "קורפורציה" זאת היה הרצל עד לא אחת לביטויי [[אנטישמיות]], ולבסוף נטש אותה בשל כך. כמו כן השתתף פעם אחת ב[[דו-קרב|דו-הקרב]] המסורתי "מנזור" (Mensur), כשלצידו עמד כ"עד" עמיתו, פרנץ שטרק.
הרצל עסק במקצועו רק שנה אחת, ומאז התמסר כמעט לגמרי ל[[עיתונאות]], [[תיאטרון]] ו[[ספרות]]. לדבריו, עזב את מקצוע המשפטים בגלל "[[תקרת הזכוכית]]" שמנעה קידום מיהודים שעסקו במקצוע.{{הערה|[[אלכס ביין]], '''הרצל: ביוגראפיה''', ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשמ"ג-1983, (להלן: ביין הרצל), עמ' 32.}}
| |||