שירת הגורל (יוהנס ברהמס) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sima shimony (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Yaacov avnet (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 23:
מבנה היצירה:
לאורך כל השמעת היצירה מעניין יהיה לבדוק את התאמת המבנה המוזיקלי למבנה הטקסט בשירו של הלדרלין. כמו כן, בהאזנה מושכלת וקפדנית ניתן אף לשמוע "פרשנויות דקות" שנותן המלחין לטקסט דרך בחירת המרכיבים המוזיקליים, התיזמור ומבנה היצירה הכללי.
התמונה המיידית הנפרסת לעיני הקורא הטקסט היא צעידה של יישויות כל שהן (האם מלאכים, בני-אדם, או נשמות בני אנוש שאולי כבר אינם בחיים?) אך לא על פני קרקע מוצקה אלא ב"זוהר הרקיע". מעניין שברהמס אינו פותח את היצירה בתיאור "זוהר הרקיע" אלא דווקא בתיאור הצעידה באמצעות נקישות הטימפני במקצב צעידה אופייני על רקע נגינת מיתרים רכה אך "ארצית", הנה כבר כאן ניתנת פרשנות לטקסט המציעה הגדרה "אנושית" לאותן ישויות המהלכות "בזוהר הרקיע". לאט ובהדרגה במשך 28 תיבות בטמפו איטי עובר המבט מהקרקע הארצית אל הזהר השמימי ורק עם כניסת האלט בנושא המוזיקלי הראשון נעלמים הדי הצעדים והמצלול הופך להיות בהיר טהור ושמימי. אך "הנשמות הטהורות" אינן נשארו ברקיע לבדן – עם הצטרפות הקולות האחרים לאלט בתיבה 34 מראה שוב גישה פרשנית של ברהמס לטקסט: כל עוד המלודיה היתה מוצגת בקולות הנשם בלבד היא
בתיבה 52 מצטרף המלחין לתאור הכל כך לירי בטקסט, זאת מתוך חיבה מובלטת לשימוש בדמוי הנבלאית כמטאפורה לתיאור רוח השכינה. המוזיקה "מתעגלת" על ידי שימוש בפראזות ארוכות ורכות בנגינת המתרים הגבוהים המרכיבות את הנושא השני שהוא מעין הרחבה או וריאציה של הנושא הפותח. מתחתיו אנו שומעים חיקוי של נגינת הנבל בכלי המיתר הנמוכים הפורטים אקורדים שבורים על כליהם.
בין הבית הראשון לבית השני בשיר נשמע שוב מוטיב הפתיחה של "זוהר הרקיע" אך לפני כניסת המקהלה לבית השני שהוא
מעניין להבחין בכך שאותו מוטיב המהווה מעין נושא שני בבית הראשון, מופיע בבית השני שוב הפעם בהכפלה של קרן היער והקלרינט עם המתרים היוצר רקע כל כך רך ושלוו למשפטי הסיום של הבית (והעיניים המבורכות...) אך מצד
כמו בטקסט כך גם במוזיקה הבית השני מסתיים בשקט מופלא כאשר המקהלה נשארת לבד ללא התזמורת וכאשר מסתיים המשפט נכנסת התזמורת
אלא שכאן ברהמס מוסיף פרשנות חריגה, האקורד מי במול מז'ור המסיים את החלק הזה של היצירה מתוזמר כמו התיאור של זוהר הרקיע אלא שעם הגיעו למרחבי הרקיע הגבוהים ביותר הוא מתחלף באקורד מוקטן וברקע נשמע דרדור תופים. זה אינו מופיע בטקסט. הטקסט
הבית השלישי הוא כאילו פרק חדש במוזיקה. המוטיב השולט במוזיקה הוא תיאור המים השוצפים במורד ונחבטים בסלעים, המופיע כמטפורה לתלאות החיים האנושיים על פני האדמה רק לקראת סוף הבית. רק בסוף התצוגה הראשונה של המוזיקה והטקסט מתחיל עיבוד מוזיקלי הנושא בחובו את המשמעותיות הנוספות, פנימיות יותר מבחינה רגשית, של קשיי החיים, בהם גם ייאוש וחוסר תקווה בנוסף לסערות הנפש הגדולות.
לסיום היצירה מציג ברהמס פרשנות הנוגדת בתכלית את "כוונת המשורר". ברהמס בוחר לסיים את היצירה במבוא הפותח אותה, המתאר את הבית הראשון המלא אור
כך שבמוזיקה היצירה מסתיימת ב"זוהר הרקיע", המקום בו התחילה.
| |||