נפוליאון בונפרטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכוי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שכוי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מפנה|נפוליאון}}
[[קובץ:Jacques-Louis_David_017.jpg|שמאל|ממוזער|נפוליאון ב-1812]]
'''נפוליאון בונפרטה''' (ב[[צרפתית]]: '''Napoléon Bonaparte'''{{כ}}; [[15 באוגוסט]] [[1769]] - [[5 במאי]] [[1821]]), הידוע גם כ'''נפוליאון הראשון''', היה שליט צרפת, מצביא מהולל ותאורטיקן צבאי. מחשובי האישים שעיצבו את המאה ה-19. יסד את [[קוד נפוליאון]], קובץ החוקים של צרפת שהשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות [[המהפכה הצרפתית]] בכל רחבי אירופה. חידש והגה רעיונות טקטיים ואסטרטגיים מרחיקי לכת בצבא שמקובלים עד עצם היום הזה.
 
נפוליאון כיהן כשליט [[צרפת]] במהלך השנים [[1799]] עד [[1814]], ובמשך כ-100 ימים בשנת [[1815]]. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב [[מערב אירופה|מערב]] ו[[מרכז אירופה]]. היה מהדמויות החשובות ביותר שעיצבו את תחילת [[המאה ה-19]].
 
נפוליאון עלה לשלטון ב[[הפיכת 18 בברימר]] לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של [[המהפכה הצרפתית]]. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "[[הקיסרות הראשונה]]" בראשותו. לאחר שאיבד את צבאו בעת הנסיגה בחורף הרוסי הקשה, נפל נפוליאון בשבי והוגלה לאי [[אלבה (אי)|אלבה]]. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "[[שלטון מאה הימים|מאה הימים]]" עד שהובס ב[[קרב ווטרלו]] ונשלח לגלות ב[[אי]] [[סנט הלנה]] שם מת והוא עוד לא בן 52.
 
נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֵחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, [[נפוליאון השני]], הוכרז על ידו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כ"[[נפוליאון השלישי]]", כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים [[1848]] ל-[[1870]].
 
==ילדות ונעורים==
[[קובץ:1746 Carlo-04.JPG|שמאל|ממוזער|150px|אביו של נפוליאון, [[קרלו בואונפרטה|קרלו]], היה נציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]]]]
===רקע משפחתי===
נפוליאון נולד ב[[אז'קסיו]] שב[[קורסיקה]] על רקע התקוממות לאומית של הקוריסיקאים כנגד השליטה הזרה של [[רפובליקת ג'נובה|ג'נובה]] ולאחר מכן של [[צרפת]]. כשנה לאחר שנולד נכשל המרד וקורסיקה סופח רשמית לצרפת.
 
משפחת [[בונפרטה|בוּאוֹנפרטה]]{{הערה|(Buonaparte באיטלקית, השפה המדובר בקורסיקה דאז. נפוליאון שינה את השם ל-Bonaparte המותאם לצרפתית רק בשנות העשרים לחייו)}} השתייכה לבורגנות של קורסיקה, ושורשיה באצולה איטלקית.
אב המשפחה, [[קרלו בואונפרטה]], הסתגל היטב לשלטון הצרפתי ואף מונה לנציג קורסיקה בחצרו של [[לואי השישה עשר]], אך מנגד רושש את הון משפחתו בכשלונות עסקיים ומשפטיים. במחקר שערך הוכיח קירבה לאצולה [[טוסקנה|טוסקנית]], ומשפחת בואונפרטה הוכרה רשמית כ[[אצולה|אצילה]] ב-[[1771]]. מעמד האצולה הזוטרה ומצוקתם הכלכלית זיכו את ילדי המשפחה לחינוך חינם על פי חוק, וכך זכו בני המשפחה לרבות נפוליאון להתחנך בצרפת שמעבר לים. קרלו בואונפרטה נפטר ב-1785 מ[[סרטן הקיבה]], בגיל 39 בלבד. מכיוון שניצל את רוב זמנו לתחזוק מעמדו, היה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. אמו [[ליטיציה רמולינו]], מנגד, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד. היא תוארה על ידיו כאם קפדנית אך דואגת לה הוא חב הרבה. ליטיזיה הייתה נצר למשפחת אצולה טוסקנית ולומברדית{{הערה|עובדה שנפוליאון דאג להתכחש לה בהזדמנויות רבות מכיוון שרצה להיות מייסד של אצולה ולא צאצא שלה}}.
 
בעוד נפוליאון ברחם, השתתפו שני ההורים במלחמה על עצמאות קורסיקה. ב-[[15 באוגוסט]] [[1769]], בשובה מ[[חג עליית מרים|חגיגות עליית מרים]], התמוטטה ליטיזיה לקראת חצות והביאה לעולם את נפוליאון. ב-[[21 ביולי]]
[[1771]], קרוב לגיל שנתיים, הוטבל נפוליאון בשם נפוליאונֶה די בּוּאוּנפרטה (Napoleone di Buonaparte){{הערה|שמו אוית גם Nabulione, Nabulio, Napolionne, ו-Napulione, כנראה על שם דודו או אחיו הבכור שמת בינקות}}.
 
===נעורים והשכלה===
ב-[[1779]] נסע נפוליאון בן התשע לראשונה לצרפת לצורך לימודים. החל מה-[[1 בינואר]] למד צרפתית במשך כארבעה חודשים בבית ספר דתי ב[[אוטן]]. עד לנסיעתו לא ידע נפוליאון צרפתית, ולאחר שלמד דיבר במבטא קורסיקאי כבד ולעולם לא איית נכון{{הערה|ראו McLynn 1998, p.18}}.
 
ב-[[15 במאי]] 1779{{הערה|למרות רישומים מהאקדמיה לפיהם הגיע ב-23 באפריל, נפוליאון איחר בעקבות תקלה עם מי שהיה צריך ללוות אותו. ראו McLynn 1998, p.15-16}} הגיע נפוליאון לאקדמיה הצבאית ב[[בריאן-לה-שאטו]] (Brienne-le-Château), שם למד בחמש השנים הבאות. בניגוד לשמה, רוב הלימודים באקדמיה לא היו צבאיים מפאת מחסור בתקציב{{הערה|האקדמיה דורגה במקום האחרון מבין עשר (ולאחר מכן שתיים עשרה) האקדמיות הצבאיות בצרפת. McLynn 1998, p.16}}, וכללו בעיקר חינוך אצילי רגיל. נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מ[[העת העתיקה]], בעיקר על מנהיגים צבאיים כ[[אוגוסטוס קיסר|קיסר]], והצטיין במתמטיקה, גאוגרפיה והיסטוריה. בינו לבין התלמידים התפתחה עוינות שנבעה מאופיו הגאה והתוקפני, וזרותו כקורסיקאי גאה ועני בין אצילים צרפתים. יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו עוד בגיל 14, כשיזם מלחמת שלג בין התלמידים בה כל צד בפיקודו.
 
בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ואף ב[[הצי המלכותי|צי המלכותי]] העוין. בגיל 16 ניסה להצטרף למסעותיו של מגלה הארצות [[לה פרוז]] ללא הצלחה.
לבסוף ב-22 בספטבמר [[1984]] הובחן כמתאים ל[[אקול מיליטר]], האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז, והתקבל לשם לאחר שמשרד המלחמה הקצה מקומות למצטיינים במתמטיקה. הקבלה לאקול מיליטר ולא לאקדמיה הימית גמרה את שאיפותיו הימיות של נפוליאון.
 
ב-[[30 באוקטובר]] 1784 החל נפוליאון את לימודיו ב[[אקול מיליטר]], מוסד הדגל של הצבא הצרפתי. הלימודים במוסד היוקרתי עמדו בניגוד מוחלט ללימודים בבריאן, ועל פי עדותו של נפוליאון מסנט הלנה "התייחסו אלינו כאל קצינים עשירים. יותר טוב משרובינו קיבלנו בהמשך החיים"{{הערה|Napoleon, the Empress and the Artist p.46, McLynn 1998, p.24}}{{הערה|כשנפוליאון עלה לשלטון הוא הפסיק את היחס המפנק של האקדמיות הצבאיות לטובת יחס קשוח יותר}}. למרות המותרויות שנהנה מהם, טעם שם לראשונה מחיי החייל ב[[תס"ח]]ים, באימוני ירי ובאימונים אחרים ששובצו בין השיעורים. למרות שהיחס בינו לבין התלמידים נשאר עוין, הוא לראשונה הכיר חבר טוב, אלקסנדר דה מזי, ושניהם שירתו באותו גדוד לאחר הלימודים.
 
ב-[[1785]] דילג נפוליאון על הליכי הקבלה הרגילים לחיילות התותחנים המובחרות, ובספטמבר הגיע במבחנים למקום ה-42 מתוך 58 מבין המועמדים לחיילות אלה מכל צרפת{{הערה|אם כי לחלק מהמתמודדים היו עד שתי שנות השכלה נוספות מעבר לנפוליאון. McLynn 1998, p.26}}, זאת בהתחשב באילוץ לסיים את לימודיו לאחר כשנה במקום כשנתיים בעקבות מות אביו והחמרת המצב הכלכלי במשפחתו{{הערה|ראו Dwyer 2008, p.42}}.
 
בספטמבר 1785 סיים את לימודיו באקול מיליטר כקצין בדרגת סגן-משנה, והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד מכובד זה{{הערה|ראו Dwyer 2008, p.42}}.
 
==קריירה צבאית==
{{חלונית2
שורה 42 ⟵ 7:
[[קובץ:Jacques-Louis_David_007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"נפוליאון חוצה את האלפים", ציור של [[ז'אק-לואי דוד]]]]
===תחילת דרכו===
עם סיום לימודיו גויס נפוליאון לגדוד התותחנים של לה פֵר{{הערה|régiment de La Fère. יתכן שביקש להצטרף לגדוד מכיוון שידע שהגדוד משרת בקורסיקה מולדתו עוד מ-1769, אולם ב-1785 כשהצטרף לגדוד רק 20 חיילים שירתו בקורסיקה והשאר בפרובאנס}} כקצין בדרגת סגן-משנה, וב-[[3 בנובמבר]] הצטרף ל[[חיל מצב|חיל המצב]] [[בואלנס]], [[דרום (מחוז)|דרום]] שם עבר עשרה שבועות של הכשרה בסיסית. בינואר 18861786 סיים את הכשרתו ובאוגוסט נשלח הגדוד לדכא הפגנה ב[[ליון]]. משדוכאה ההפגנה קיבל נפוליאון אישור לצאת לחופשה והוא שם פעמיו לקורסיקה מולדתו.
 
ב-[[15 בספטמבר]] [[1786]] חזרשב נפוליאון לעיר מולדתולמולדתו והתאחד עם משפחתו לראשונה זה שמונה שנים. על המפגש העיק המשבר הכספי מאז מות אביו, ונפוליאון, כעת אב המשפחה, נסע לפריז כדי להחזיר את הסיבסוד על מטעי המשפחה שהושהה. חופשי לראשונה בפריז, הרבה נפוליאון לבלות בתיאטרון וקייםואיבד יחסיבתוליו מין ראשונים עם זונהלזונה מקומית. פגישתו עם שר האוצר נכשלה, וב-1 בינואר 1788 חזר לקורסיקה, שם נשאר עם משפחתו עד ליוני, מה שהאריך את חופשתו מתשעה חודשים לשנתיים{{הערה|חופשיות כזו של קצינים הייתה נפוצה לפני המהפכה הצרפתית, קולונל לדוגמא נדרש להיות נוכח בגדוד רק כחמישה חודשים בשנה. מלבד זאת האריך נפוליאון את החופשה בטענה שהוא חולה ושיש סופות המונעות ממנו לשוט מקורסיקה}}.
 
לאחר חופשה בת תשעה חודשים שהתארכה לשנתיים{{הערה|חופשיות כזו של קצינים הייתה נפוצה לפני המהפכה הצרפתית, קולונל לדוגמא נדרש להיות נוכח בגדוד רק כחמישה חודשים בשנה. מלבד זאת האריך נפוליאון את החופשה בטענה שהוא חולה ושיש סופות המונעות ממנו לשוט מקורסיקה}} חזר נפוליאון לגדודו שכעתשהוצב הוצבכעת באוקסון. מכיווןאת שתפקידוהזמן כללהפנוי הרבההרב זמןשאפשר פנוי,תפקידו חזרניצל נפוליאון לספריובקריאה ואף כתבבכתיבה של כ-36 מחברות על ארטילריה, היסטוריה ופילוסופיה ב-15 החודשים ששהה שם. באוגוסט 1788 נבחר בשל כשרונו לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה דרכים לירות פצצות מרגמה מתותח רגיל, והיה לסגן-המשנה היחיד שזכה להשתתף בוועד של גדוד תותחנים כלשהו.
 
בתקופה זו, ערב המהפכה הצרפתית, שלח נפוליאון מכתב לראש המורדים הגולה של קורסיקהמולדתו פסקאולה פאולי, המראההמעיד על שנאתו לכתר תחתיו הוא משרת והיותו לאומן קורסיקאי נלהב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשהאומה גוועה נולדתי. שלושים אלף צרפתים הזדחלו אל חופינו, מטביעים את כס החירות בגלים של דם. זה היה המחזה המבחיל שהיכה בי, מלידה עריסתי הוקפה בזעקות המתים, אנקות המדוכאים ודמעות של יאוש. עזבת את איינו ואיתך כל השמחה.|מקור=מכתב נפוליאון לפאולי{{הערה|ראו McLynn 1998, p.37}}}}
 
===המהפכה הצרפתית===
[[קובץ:Napoleon_-_2.jpg|ימין|ממוזער|נפוליאון בגיל 23, סגן אלוף במשמר הלאומי הצרפתי]]
[[המהפכה הצרפתית]] הביאה להזדהות ראשונה של נפוליאון עם צרפת, מכיוון שפנתה כנגד קבוצה אותה תיעב - האצולה הצרפתית. הרוחות המהפכניות בשילוב עם ירושה שהזדמנה למשפחתו נתנה לנפוליאון הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתו קורסיקה. בספטמבר 1789 שב לאי והחל לקדם את עצמו ואת אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] באי. בשיאם היה נפוליאון מפקד בגדוד המתנדבים (המשמר הלאומי) של אז'קיו הבירה ולמנהיג [[המועדון היעקוביני]] בקורסיקה, וז'וזף חבר מועצת העיר אז'קסיו.
[[המהפכה הצרפתית]] הביאה להזדהות ראשונה של נפוליאון עם צרפת, מכיוון שפנתה כנגד קבוצה אותה תיעב - האצולה הצרפתית. הרוחות המהפכניות בשילוב עם ירושה מזדמנת נתנה לנפוליאון הזדמנות להתחזק פוליטית במולדתו קורסיקה. בספטמבר 1789 שב לאי והחל לקדם את עצמו ואת [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] אחיו הבכור. בשיאם היה נפוליאון מפקד במשמר הלאומי (נקרא גם גדוד המתנדבים) של אז'קיו הבירה ולמנהיג [[המועדון היעקוביני]] בקורסיקה, וז'וזף חבר במועצת העיר אז'קסיו.
 
קורסיקה בזמן המהפכה הייתה כמרקחה. פסקאולה פאולי, מנהיגו הגולה של האי, שב מבריטניה בחסות המהפכה ובהנהגתו השתלטו המהפכניים על האי. נפוליאון היה ממפקדי המשמר הלאומי ובעימות נוצר מצב בו הוא נלחם נגד הצבא הצרפתי בו הוא משרת. נפוליאון, שחריגתו מזמן העדרות שהוקצה לו הפכה אותו לעריק, הגיע ב-28 במאי 1792 לפריז במטרה לנקות את שמו. בפריז חזה באירועי [[ה-10 באוגוסט (המהפכה הצרפתית)|ה-10 באוגוסט]] בהם טבח ההמון ב-200 שבויים שווייצרים שהגנו על המלך וביצע בגופותיהם מעשים מגונים. אירוע זה סימן את תחילת הסוףסופה של המונרכיה, ועלוהשפיע פירבות על נפוליאון שלפי דבריו "מראה הגופות של המשמר השווייצרי דימה לי את המוות יותר מכל שדה קרב מאז"{{הערה|ראו McLynn 1998, p.56}}. בפריז נפוליאון שולב מחדש בצבא בדרגת סרן ופעם נוספת אושר לו לנסוע לקורסיקה, אליה הצטרךנדרש ללוות את אחותו.
 
ב-15 באוקטובר חזרשב נפוליאון לקורסיקה{{הערה|ראו McLynn 1998, p.57}}, אז החלה מלחמה פנימית בין הפאוליסטים, ששאפו לעצמאות קורסיקה; לבין ה[[המועדון היעקוביני|יעקובונים]], תומכי המהפכה שראו בקורסיקה חלק בלתי נפרד מצרפת. נפוליאון כיעקובין נלהב החל להסתכסך עם מושא הערצתו - פאולי, סכסוך בו יד הפאוליסטים הייתה על העליונה, ובני משפחת בואונפרטה הוגדרו כ"בוגדי ואויבי המולדת. נידונים לתיעוב וקלון נצחי". פאולי זכה להתנתק מצרפת ולהקים את [[הממלכה הקוריסקית-אנגלית]], בעוד נפוליאון ומשפחתו נסו ממולדתם.
 
בשלב זה נפוליאון, יעקובין נלהב, החל להסתכסך עם מושא הערצתו - פאולי. בסכסוך יד הפאוליסטים הייתה על העליונה ובני משפחת בואונפרטה הוגדרו כ"בוגדי ואויבי המולדת. נידונים לתיעוב וקלון נצחי". פאולי זכה להתנתק מצרפת ולהקים את [[הממלכה הקוריסקית-אנגלית]], בעוד נפוליאון ומשפחתו ברחו ממולדתם.
 
כקצין בצבא הצרפתי התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות (כמו [[המצור על טולון]]<ref>[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "[[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], כקצין [[ארטילריה]] בן עשרים וארבע, נקרא לייעץ למפקד הלא- מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת]]י שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את הערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו; [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], שנפצע בירכו, נהפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו) וקודם לדרגה המסחררת של [[בריגדיר גנרל| général de brigade]] והוא רק בן עשרים וארבע, ומונה למפקד חיל התותחנים של הצבא באיטליה".</ref>) שבהם זכו כוחותיו לניצחון מוחלט. ב-[[1793]], בהיותו בן 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה (Général de brigade). בהמשך פיקד נפוליאון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]] על אדמת איטליה. הצלחתו הייתה גדולה עד כדי-כך שהצליח להגיע לפרברי [[וינה]].
 
==מסעו למצרים וארץ-ישראל==
{{הפניה לערך מורחב|מסע נפוליאון בארץ ישראל}}
[[קובץ:Antoine-Jean Gros - Bonaparte visitant les pestiférés de Jaffa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"נפוליאון מבקר אצל קורבנות המגפה ביפו", ציור של הברון גרוס (1804)]]
ב-[[1798]] הטילה הממשלה הצרפתית הנבחרת על נפוליאון לכבוש את [[מצרים]] מידי הבריטים (לפי סברה אחת, משימה זו הוטלה עליו כדי להרחיקו מ[[פריז]] לאחר התגברות הפופולריות שלו בציבור). המטרה העיקרית של המסע הייתה לנתק את בריטניה, אויבתה המושבעת של המהפכה הצרפתית, מ[[הודו]], תוך פגיעה ב[[ממלוכים]], בני בריתם.
 
נפוליאון כבש עד מהרה את [[קהיר]] וסביבותיה, אך נותק מצרפת בעקבות השמדת הצי הצרפתי על ידי האדמירל הבריטי [[הורציו נלסון]] ב[[קרב הנילוס|קרב אבוקיר]]. נפוליאון ביסס את שלטונו במצרים והחל לנוע לאורך [[חוף]] [[הים התיכון]] בכיוון [[ארץ ישראל]]. הוא כבש את כל ערי-החוף של אותה תקופה: [[אל עריש]], [[עזה]] ו[[יפו]], שם [[טבח]]ו חייליו 2,000 שבויים טורקיים. לאחר-מכן התקדם צבאו צפונה, כבש את [[חיפה]] ו[[עמק יזרעאל]] ו[[המצור על עכו (1799)|צר על עכו]].
 
נפוליאון צר על [[עכו]] כחודשיים, אולם העיר, בשליטתו של [[אחמד אל ג'זאר]], הייתה מבוצרת היטב והתגוננה בעזרת צבא טורקי שהגיע מ[[סוריה]] ובסיוע כוחות בריטים תחת פיקודו של האדמירל [[סידני סמית]]. יש האומרים כי [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%A8_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C_1799 הודעתו] של נפוליאון במהלך המלחמה לפיה אם תצלח דרכו והארץ תכבש על-ידו, תוחזר הארץ לידי היהודים, נועדה לכבוש את לבו של [[חיים פרחי]], יועצו ואיש סודו של אל-ג'זאר. בסופו של דבר לא הצליח נפוליאון לכבוש את עכו, וצבאו נסוג חזרה למצרים. בעיתון ישן גילה נפוליאון על הפסד איטליה לכוחות אוסטריים ורוסיים ועל התוהו ובוהו הכולל השורר במדינה. הוא אסף סביבו כ-500 אנשים והפליג בספינה מהירה לצרפת. עיקר הצבא נשאר במצרים תחת הנהגתו של [[ז'אן בטיסט קלבר|קלבר]].
 
התקופה בה שהה נפוליאון במצרים הייתה בעלת חשיבות תרבותית נוסף על חשיבותה הצבאית: נפוליאון עצמו, וחוקרים שהגיעו עמו, תרו את מצרים בחיפוש אחר עתיקות. בתקופה זו החל המחקר על התרבות המצרית העתיקה, נתגלו קברים ומומיות של מלכיה, והתגלתה [[אבן רוזטה]] (בעזרתה פוענח מאוחר יותר הכתב המצרי העתיק "[[כתב חרטומים]]" על ידי [[ז'אן פרנסואה שמפוליון]]). בנוסף, חיל ההנדסה של נפוליאון מיפה את האזור ויצר מפה מפורטת ([[פייר ז'אקוטן|מפת ז'אקוטן]]) שהייתה בשימוש לאורך כל [[המאה ה-19]] עד למיפוי הארץ על ידי הבריטים.
 
==עלייתו לשלטון ==
[[קובץ:Jacques-Louis David 006.jpg|ממוזער|שמאל|400px|ציורו של [[ז'אק לואי דויד|דויד]] (1807) המתאר את הכתרת נפוליאון לקיסר]]
[[קובץ:Napoleoniceurope.png|שמאל|ממוזער|250px|האימפריה הצרפתית באירופה תחת שלטון נפוליאון בשיא שטחה, [[1811]] {{מקרא|#000090|האימפריה הצרפתית}}{{מקרא|#3340dd|מדינות לוויין בשלטון צרפת}}{{מקרא|#5590ee|בנות ברית של צרפת}} ]]
[[קובץ:Napoleons retreat from moscow.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון הנסוג ממוסקבה מתבוסס בשלג הרוסי, [[1812]]. ציור של אדולף נורתן]]
למרות כישלונותיו האחרונים במזרח-התיכון לא נתפס המסע ככישלון, ולאחר שחזר לפריז ב-[[1799]] מונה נפוליאון למפקד הצבא. זמן קצר אחר-כך יזם את [[הפיכת 18 בברימר]] שהעלתה אותו לשלטון יחיד. היה זה סיום התקופה הקצרה בה הייתה צרפת [[דמוקרטיה]] לאחר המהפכה.
 
מלבד כיבוש צפון-איטליה מידי האוסטרים (בשנית) בשנת [[1800]], ניצל נפוליאון את שנות שלטונו הראשונות לביסוס מעמדו בצרפת והחזרת היציבות למדינה. הוא ביצע מספר רפורמות במערכת החינוך, המשפט, הפיננסים ומערכות השלטון. רפורמות אלו היוו את הבסיס למערכות האזרחיות בצרפת לשנים רבות. בשנים אלו נוצר גם "[[קוד נפוליאון]]" שריכז את הזכויות של אזרחי המדינה.
 
בשנת [[1802]] הגיע נפוליאון להסדר עם [[הכנסייה הקתולית]] וה[[אפיפיור]] שעומד בראשה. כחלק מהסדר זה הוכרה הקתוליות כדת המדינה, אולם מינוי אנשי הכמורה הושאר בידי נפוליאון. ב-[[2 בדצמבר]] [[1804]] הכתיר נפוליאון את עצמו כקיסר צרפת בברכת האפיפיור, כאשר במהלך הטקס הקפיד נפוליאון להניח את הכתר על ראשו בעצמו, כדי שלא ליצור מראית-עין של כפיפות לאפיפיור. ז'וזפין הוכתרה אז כאשת הקיסר. חצי שנה מאוחר יותר הוכתר נפוליאון ב[[מילאנו]] גם כמלך איטליה.
 
==חידוש המלחמה==
 
{{הפניה לערך מורחב|המלחמות הנפוליאוניות}}
בשנת [[1803]] הכריזה בריטניה בשנית מלחמה על שלטונו של נפוליאון. ב-[[21 באוקטובר]] [[1805]] הובס הצי של נפוליאון ביחד עם הצי הספרדי על ידי הצי הבריטי ב[[קרב טרפלגר]]. כישלון זה הנציח את שליטתה הימית המוחלטת של בריטניה שנמשכה עד [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
לאחר קרב זה החל נפוליאון במסע כיבושים נרחב ברחבי יבשת אירופה כנגד כל המעצמות שהתנגדו לשלטונו: בדצמבר [[1805]] ניצח נפוליאון את צבאות אוסטריה ורוסיה ב[[קרב אוסטרליץ]]. באוקטובר [[1806]] הוא ניצח את צבאות [[פרוסיה]] בקרבות [[קרב יינה|יינה]] (Jena) ו[[קרב אאוארשטט|אאוארשטט]] (Auerstedt). בהמשך כבש את [[פולין]], וכונן שם "נסיכות-בובה" הנתונה להשפעתו. באותה עת נמנע נפוליאון מלפלוש לרוסיה, ותחת זאת חתם על [[חוזה טילזיט]] שביסס את הברית עם ה[[צאר]] [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] שחילקה את אירופה ביניהם.
 
לאחר-מכן פנה נפוליאון מערבה, פלש לספרד ומינה את אחיו הבכור [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] למלך. אחת המטרות החשובות של צעד זה הייתה ניסיון לכפות מצור כלכלי על בריטניה, אותה נפוליאון לא הצליח להכריע. אולם צעד זה לא נחל הצלחה: לאומנים ספרדים התקוממו כנגד השלטון הזר ונעזרו בצבאות בריטים שפלשו ב-[[1808]] לספרד ופורטוגל. מלחמה זאת היא שהכניסה לראשונה לאוצר המלים הבינלאומי את המונח "[[גרילה]]" ("מלחמה קטנה" בספרדית), אם כי סוג זה של לחימה היה ידוע היטב גם בתקופות מוקדמות יותר.
 
ב-[[1810]] גירש נפוליאון את ז'וזפין ונשא לאישה את מרי-לואיז, שהוכרזה מיד כקיסרית. לנפוליאון ומרי-לואיז נולד בן יחיד, ושמו נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה (1812-1833). לימים הוא יקרא בשם "[[נפוליאון השני]]" ויוכתר על ידי אביו כמלך [[רומא]], על אף שלא שלט בה מעולם. מלבדו היו לנפוליאון כמה ילדים לא חוקיים.
 
לאחר תקופת רגיעה מסוימת החלו בעיות גם בחזית המזרחית, כאשר הברית עם רוסיה נכשלה. הצאר אלכסנדר הראשון סירב לשתף פעולה עם נפוליאון כנגד הבריטים, וב-[[22 ביוני]] [[1812]] [[מלחמת רוסיה-צרפת (1812)|פלש צבא נפוליאון לרוסיה]]. הכוחות הרוסים לא הציבו התנגדות, ובמקום זאת נסוגו כשהם מושכים את צבא נפוליאון לתוך שטח רוסיה, תוך שימוש בטקטיקה של [[אדמה חרוכה]]. ב-[[12 בספטמבר]] 1812 התרחש קרב עקוב מדם בבורודינו שבפאתי [[מוסקבה]] בין כוחות נפוליאון והצבא הרוסי, שהסתיים ללא ניצחון ברור. הצבא הרוסי המשיך בנסיגתו, כשהוא מאפשר לנפוליאון להיכנס למוסקבה, אולם לפני שנסוגו הציתו הרוסים את העיר כדי שלא תוכל לשמש בסיס לצבאו של נפוליאון.
 
===דעיכה וגלות ראשונה===
[[קובץ:Cruikshank_-_Comparative_Anatomy.png|שמאל|ממוזער|250px|קריקטורה של [[ג'ורג' קרוקשנק]] מנובמבר 1813 - נפוליאון ממלא את שורות החללים]]
נפוליאון חיכה לשווא לכניעת הצאר הרוסי. משכניעה זו לא הגיעה, נסוג צבאו בחזרה. בשלב זה כבר החלו כוחות הצבא להידלדל: מחצי-מיליון החיילים איתם יצא לפלישה נותרו רק 100,000. נפוליאון נטש את צבאו וחזר לפריז.
 
נסיגה זו היוותה שינוי בגישה האירופית כלפי נפוליאון. תדמיתו כבלתי-מנוצח נשברה ועמים רבים ניצלו גילוי חולשה זה כדי להשתחרר משליטת הצרפתים. בין ה-16 עד ה-19 באוקטובר [[1813]] התקבצו צבאות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה להלחם בחיילי נפוליאון ב[[קרב לייפציג]], "קרב האומות". בקרב זה נחלו הצרפתים כישלון מוחלט, ובמקביל נחלו חיילי נפוליאון תבוסות גם באיטליה ובספרד.
 
ב-[[1814]] התאחדו בעלות-הברית (בריטניה, רוסיה, פרוסיה ואוסטריה) נגד נפוליאון ופלשו לצרפת. ב-[[31 במרץ]] הם הצליחו לכבוש את פריז, והסנאט החליט להדיח את נפוליאון מתפקידו כקיסר. הוא נמלט ל[[פונטנבלו]], ושם התפטר ב-[[6 באפריל]] תוך העברת השלטון לבנו. אולם בנות-הברית לא הסתפקו בכך והכריחו אותו ב-[[11 באפריל]] להתפטר ללא תנאי ולצאת לגלות באי [[אלבה (אי)|אלבה]], אי בים-התיכון המרוחק כ-20 ק"מ מחופי איטליה. נפוליאון הורשה לשמור את התואר קיסר, אך נקבע כי הקיסרות הנתונה למרותו היא רק האי הקטן עליו הוא נמצא. הוא קיבל קצבה שנתית של 2 מיליון פרנק מממשלת צרפת, והורשה לקחת איתו מספר קטן מקציניו וחייליו. ב-[[20 באפריל]] הוא נפרד מרוב צבאו ונאמניו בפונטנבלו והחל את המסע לאי גלותו. השלטון בצרפת עבר ל[[לואי השמונה עשר|לואי ה-18]], כמלך צרפת.
 
===שלטון מאה הימים===
בסוף פברואר [[1815]], אחרי גלות קצרה באי אלבה, נמלט נפוליאון מהאי ונחת בחופי [[פרובאנס]] ב-[[1 במרץ]] [[1815]]. כוחות הצבא שנשלחו כדי לעצור אותו קיבלו אותו כמנהיגם. הוא החל לצעוד לעבר [[פריז]] כאשר לאורך המסע מצטרפים לשורותיו חיילים ומתנדבים רבים מקרב העם. הוא הגיע לפריז ב-[[20 במרץ]] [[1815]] עם צבא סדיר של 140,000 חיילים וכ-200,000 מתנדבים. [[לואי השמונה עשר מלך צרפת|לואי ה-18]] נמלט מפריז עם הגיע כוחות נפוליאון שחזר להיות השליט בפועל.
 
המעצמות הזרות לא קיבלו את חזרתו לשלטון. ה[[קרב ווטרלו|קרב הסופי]] התחולל ב-[[18 ביוני]] ב[[ווטרלו (בלגיה)|ווטרלו]] שבמרכז [[בלגיה]] של ימינו, בין הצבא הצרפתי לבין הצבא הבריטי והצבא הפרוסי בפיקודם של [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]] ו[[גבהרד לברכט פון בליכר]]. הצבא הצרפתי הובס בקרב זה, ונפוליאון חזר לפריז. בתחילה קיווה לתמיכה עממית, אך כשזו לא באה, התפטר ב-[[22 ביוני]] לטובת בנו ששהה באוסטריה. הוא ניסה להמלט מצרפת דרך נמל רושפור, אך הוא היה מכותר על ידי ספינות בריטיות, וב-[[15 ביולי]] נתפס נפוליאון על ידי הכוחות הבריטים.
 
בסך הכול שלט נפוליאון בצרפת מאה ימים לפני שהובס. לאחר כניעתו, הוחזר לואי ה-18 לשלטון.
 
==שליט צרפת==
נפוליאון מכונה "[[אבסולוטיזם נאור|מונרך נאור]]" משום ששלטונו התאפיין בסובלנות ובפיתוח המערכות האזרחיות. אחת מתרומותיו הלא צבאיות החשובות של נפוליאון היא "[[קוד נפוליאון]]" משנת [[1804]]. קוד זה היווה רפורמה של החוק הצרפתי, והתבסס על ההכרה בכך שכל בני-האדם נולדו [[שוויון|שווים]] ובעלי-זכות לרכוש, כולל ה[[יהודים]] וה[[צוענים]].
 
==גלות שנייה ואחרונה==
[[קובץ:Napoleon tomb bordercropped.jpg|שמאל|ממוזער|258px|קבר נפוליאון בפריז]]
לאחר שהסתיימה תקופת שלטונו השנייה, לא הסתכנו הבריטים בבריחה נוספת של נפוליאון, והגלו אותו לאי [[סנט הלנה]] בדרום [[האוקיינוס האטלנטי]], אי מבודד ביותר הנמצא 2,000 ק"מ מחופי אפריקה. באי זה בילה נפוליאון את שארית חייו, מ-[[17 באוקטובר]] [[1815]], עד למותו ב-[[5 במאי]] [[1821]].
 
יש הטוענים כי הורעל על ידי הבריטים: בשנים האחרונות בדקו מספר חוקרים את שרידי גופתו, וטענו כי מצאו בשערו עדויות לרעל. הרעל שנמצא הוא [[ארסן]], שנחשב באותה תקופה לתרופה נגד מחלות מסוימות. כמו כן, מתיאור הניתוח שלאחר המוות שנערך על ידי ה[[פתולוג]] [[פיליפ קרלייר]] עולה שסבל מסרטן קיבה. הוא נקבר בסנט הלנה וב-[[1840]], כ-20 שנים לאחר מותו, הובאה גופתו לפריז ונקברה בארמון [[האינוואליד]].
 
==משפחתו==
בשנת [[1796]] היה כבר נפוליאון קצין בכיר. הוא נשא לאשה את [[ז'וזפין דה בוארנה]], אלמנתו של אציל. ב-[[1809]] התגרש ממנה, ונשא במקומה את [[מארי לואיז האוסטרית|מארי לואיז]], בתו של [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה]]. בנם נקרא לימים [[נפוליאון השני]] אך מת בגיל 21 בלבד משחפת ולא עלה על כס הקיסרות בפועל.
 
==מיתוס גובהו של נפולאון==
בניגוד לדעה הרווחת, נפוליאון לא היה נמוך כל-כך כדי להצדיק את העיסוק הרב בגובהו. תיתכנה לפחות שתי סיבות עיקריות לבלבול זה: לפי הראשונה, קיים הבדל בין ה[[רגל (יחידת מידה)|רגל]] הצרפתית לאנגלית. במותו, גובהו היה 5 רגלים ו־2 אינצ'ים צרפתיים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגלים, או 1.68 מטרים{{הערה|http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/8243486.stm}}. כלומר, נפוליאון היה אף גבוה במעט מהצרפתי הממוצע של תחילת המאה ה-19, ובעל גובה ממוצע יחסית לגברים האירופאים שחיו בתקופתו. הסיבה השנייה היא כינוי-החיבה של נפוליאון בפי חיילי-המשמר שלו - "הרב"ט הקטן" (le petit caporal) - ברמיזה ליחסו השוויוני והבלתי-מתנשא כלפי חייליו.
 
==ראו גם==
* [[משפט נפוליאון]]
* [[נפוליאון והיהודים]]
* [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%A8_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C_1799 מנשר נפוליאון אל היהודים] (אפריל 1799)
 
==לקריאה נוספת==
* סטיבן אינגלנד, '''נפוליאון: חיים פוליטיים''', תל אביב: ספרית מעריב, תשס"ט 2009.
* בן ג’ונס, '''נפוליון האיש והמיתוס''', (תרגום: עופרה בן עמי), תל אביב : הוצאת הדר, 1978.
* [[יעקב יערי-פולסקין]], '''נפוליון בונפרטה וארץ ישראל : מונוגרפיה היסטורית-ספורית''', תל אביב : חולמים ולוחמים, תרצ"ב-1932.
* אמיל לודויג, '''נפוליון''', (תרגום מגרמנית: י’ לופבן), ברלין ; תל אביב: א"י שטיבל, תר"ץ-1930.
* אליסטיר הורן, '''כמה רחוק מאוסטרליץ?''',[[הוצאת דביר]], [[2005]].
* [[מיכאל הרסגור]], [[אהוד פוקס]], "'''רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים'''", [[הוצאת דביר]], [[2010]], עמודים 17-62.
<div class="mw-content-ltr">
* {{Cite book|first=Frank|last=McLynn|title=Napoleon|publisher=Pimlico|year=1998|isbn=0712662472|url= http://www.amazon.co.uk/Napoleon-Frank-McLynn/dp/0712662472}}
* {{Cite book|title=Napoleon:The Path to Power 1769–1799|publisher=Bloomsbury|year=2008|last=Dwyer|first=Philip|isbn=978-0-7475-6677-9}}
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.napoleon.cjb.co.il/ אתר העמותה הישראלית לחקר נפוליאון ותקופתו]
* {{אנציקלופדיה ynet|נפוליאון ה-1 בונפרט|22477|MjI0NzdfMzYxMzk5MjZfMTQ4Njg3MjAw}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=נפוליאון בונפרטה|ויקישיתוף=Category:Napoleon I of France|שם ויקישיתוף=נפוליאון בונפרטה|ויקיטקסט=מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799}}
* [http://www.pitgam.net/data/%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F/1/1/0/ ציטטות של נפוליאון] {{עברית}}
* [[אורי קציר]], [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/roads.html נאפוליון מנסה לכבוש את העיר עכו נגד ידידו הוותיק], e-mago
* [http://www.1911encyclopedia.org/Napoleon_III נפוליאון בונפרטה] ב[[המהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה|אנציקלופדיה בריטניקה 1911]]
* [http://www.napoleon.org/en/home.asp האתר של La Fondation Napoléon] (באנגלית או צרפתית)
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12411 מלחמות נפוליאון], אתר מטח
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{קרבות המלחמות הנפוליאוניות}}
{{מלכים וקיסרים גרמניים}}
{{מלכי צרפת}}
{{מיון רגיל:בונפרטה, נפוליאון}}
[[קטגוריה:נפוליאון|*]]
[[קטגוריה:בית בונפרטה]]
[[קטגוריה:אנשי צבא צרפתים]]
[[קטגוריה:אישים במלחמות הנפוליאוניות]]
[[קטגוריה:מפקדי צבאות סדירים בעת החדשה]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בארמון האינווליד]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]
[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר]]
 
{{Link FA|ceb}}
 
{{Link FA|hr}}
{{Link FA|it}}
{{Link FA|lmo}}
{{Link FA|mk}}
{{Link FA|sr}}
 
{{Link FA|az}}
 
{{Link GA|en}}
{{Link GA|de}}
{{Link GA|fi}}
{{Link GA|no}}
{{Link GA|sv}}
{{Link GA|zh-classical}}
{{Link FA|ar}}
{{Link FA|ast}}
 
[[en:Napoleon]]
[[af:Napoléon Bonaparte]]
[[als:Napoléon Bonaparte]]
[[am:ናፖሌዎን ቦናፓርት]]
[[an:Napolión Bonaparte]]
[[ang:Napoleon I Francena Cāsere]]
[[ar:نابليون الأول]]
[[arc:ܢܐܦܠܝܘܢ ܒܘܢܐܦܪܛ]]
[[arz:نابوليون بونابارت]]
[[ast:Napoleón Bonaparte]]
[[az:Napoleon Bonapart]]
[[bat-smg:Napuoleuons Buonaparts]]
[[bcl:Napoleon I]]
[[be:Напалеон I Банапарт]]
[[be-x-old:Напалеон I Банапарт]]
[[bg:Наполеон I]]
[[bn:নেপোলিয়ন বোনাপার্ট]]
[[br:Napoleon Iañ]]
[[bs:Napoleon I, car Francuske]]
[[ca:Napoleó Bonaparte]]
[[ceb:Napoleon I]]
[[ckb:ناپۆلیۆن بۆناپارت]]
[[co:Napulione Buonaparte]]
[[cs:Napoleon Bonaparte]]
[[cv:Наполеон I Бонапарт]]
[[cy:Napoleon I, ymerawdwr Ffrainc]]
[[da:Napoleon 1. af Frankrig]]
[[de:Napoleon Bonaparte]]
[[el:Ναπολέων Α΄ της Γαλλίας]]
[[eo:Napoleono Bonaparte]]
[[es:Napoleón Bonaparte]]
[[et:Napoleon I]]
[[eu:Napoleon Bonaparte]]
[[ext:Napoleón I de Fráncia]]
[[fa:ناپلئون بناپارت]]
[[fi:Napoleon I]]
[[fiu-vro:Napoleon I]]
[[fo:Napoleon Bonaparte]]
[[fr:Napoléon Ier]]
[[fur:Napoleon Bonaparte]]
[[fy:Napoleon Bonaparte]]
[[ga:Napoléon Bonaparte]]
[[gan:拿破崙]]
[[gd:Napoleon Bonaparte]]
[[gl:Napoleón I de Francia]]
[[hak:Nâ-pho-lùn yit-sṳ]]
[[hi:नेपोलियन बोनापार्ट]]
[[hif:Napoleon I of France]]
[[hr:Napoleon Bonaparte]]
[[hu:I. Napóleon francia császár]]
[[hy:Նապոլեոն Բոնապարտ]]
[[ia:Napoléon Bonaparte]]
[[id:Napoleon Bonaparte]]
[[ilo:Napoleon Bonaparte]]
[[io:Napoléon 1ma]]
[[is:Napóleon Bónaparte]]
[[it:Napoleone Bonaparte]]
[[ja:ナポレオン・ボナパルト]]
[[jbo:napoleon]]
[[jv:Napoléon Bonaparte]]
[[ka:ნაპოლეონ ბონაპარტი]]
[[kaa:Napoleon I Bonapart]]
[[kk:Наполеон Бонапарт]]
[[km:ណាប៉ូលេអុងបូណាប៉ារត៍]]
[[kn:ನೆಪೋಲಿಯನ್ ಬೋನಪಾರ್ತ್]]
[[ko:나폴레옹 보나파르트]]
[[ksh:Napoléon Bonaparte]]
[[ku:Napoleon Bonaparte]]
[[ky:Наполеон I]]
[[la:Napoleo I (imperator Franciae)]]
[[lb:Napoléon Bonaparte]]
[[lg:Napooleon Bonapat]]
[[lmo:Napoleon Bonapart]]
[[lt:Napoleonas Bonapartas]]
[[lv:Napoleons Bonaparts]]
[[mk:Наполеон Бонапарт]]
[[ml:നെപ്പോളിയൻ ബോണപ്പാർട്ട്]]
[[mn:Наполеон I Бонапарт]]
[[mr:नेपोलियन बोनापार्ट]]
[[ms:Napoleon Bonaparte]]
[[mt:Napuljun I ta' Franza]]
[[my:နပိုလီယန်]]
[[mzn:ناپلئون]]
[[nap:Napoleone Bonaparte]]
[[nds:Napoléon Bonaparte]]
[[nds-nl:Napoleon Bonaparte]]
[[ne:नेपोलियन बोनापार्ट]]
[[nl:Napoleon Bonaparte]]
[[nn:Napoléon Bonaparte]]
[[no:Napoléon Bonaparte]]
[[oc:Napoleon Bonaparte]]
[[pl:Napoleon Bonaparte]]
[[pms:Napoleon Bon-a-part]]
[[pnb:نیپولین]]
[[pt:Napoleão Bonaparte]]
[[qu:Napoléon Bonaparte]]
[[rm:Napoleun Bonaparte]]
[[ro:Napoleon I]]
[[ru:Наполеон I]]
[[rue:Наполеон І]]
[[sa:नेपोलियन बोनापार्ट]]
[[scn:Napuliuni Bonaparti]]
[[sco:Napoleon I]]
[[sh:Napoleon Bonaparte]]
[[simple:Napoleon I of France]]
[[sk:Napoleon Bonaparte]]
[[sl:Napoleon Bonaparte]]
[[sq:Napoleon Bonaparte]]
[[sr:Наполеон I Бонапарта]]
[[stq:Napoleon Bonaparte]]
[[su:Napoleon Bonaparte]]
[[sv:Napoleon I]]
[[sw:Napoleon Bonaparte]]
[[szl:Napoleůn Bůnaparte]]
[[ta:பிரான்சின் முதலாம் நெப்போலியன்]]
[[te:నెపోలియన్]]
[[th:จักรพรรดินโปเลียนที่ 1]]
[[tl:Napoleon I ng Pransya]]
[[tr:Napolyon Bonapart]]
[[tt:Наполеон Бонапарт]]
[[ug:ﻧﺎﭘﻮﻟﯧﺌﻮﻥ ﺑﻮﻧﺎﭘﺎﺭﺕ]]
[[uk:Наполеон I Бонапарт]]
[[ur:نپولین]]
[[uz:Napoleon I]]
[[vec:Napoleon Bonaparte]]
[[vi:Napoléon Bonaparte]]
[[vls:Napoleong]]
[[wa:Napoleyon Bonapåre]]
[[war:Napoleon I]]
[[xmf:ნაპოლეონ ბონაპარტი]]
[[yi:נאפאלעאן באנאפארטע]]
[[yo:Napoleon Bonaparte]]
[[zh:拿破仑一世]]
[[zh-classical:拿破崙一世]]
[[zh-min-nan:Napoléon 1-sè]]
[[zh-yue:拿破崙]]