סיפורי חסידים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 3:
 
==מטרת הסיפור החסידי==
בהקדמה לספרו "סיפורי חסידים", מציג הרב [[שלמה יוסף זווין]] כמה מגמות אפשריות בסיפורי חסידים. חלק מהמגמות הללוחלקן חינוכיות, כמו בירור נקודה על ידי מתן פרשנות מחודשת לפסוקים ומאמרי חז"ל, להראות את יד ה' המתגלה בעולם באופן ניסי באמצעות הצדיק ולבטא מגמה מוסרית של עשיית צדק בעולם, וחלק מהמטרות הןוחלקן פולקלוריות[[פולקלור]]ריות, ונועדו להמחיש את חכמת החיים והפקחות של גיבור הסיפור, או לתאר את האווירה ואורח החיים של התקופה.
 
בהקדמה לספרו "יראה ואהבה: סיפורים ומימרות חסידים", מציג יואל רפל את הסיפור החסידי הבא על מנת לתאר את ההבדלים בין סיפור חסידי לבין סיפורת רגילה:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="שאלו פעם חסידים את רבי מנחם מנדל מקוצק, כיצד הוא שנולד כמתנגד הפך והיה לחסיד. השיב להם רבם: נעשיתי חסיד, מפני שבימי ילדותי היה איש זקן שסיפר מעשיות נפלאות על צדיקים. הוא סיפר רק מה שידע, ואני שמעתי רק מה שהייתי צריך.}}
 
לפי רפל, סופר שהיה נדרש לאירוע דומה היה מאריך בפרטי פרטים על הבית שבו נולד רבי מנחם מנדל; על עולמו של מתנגד; על ההווי בעיירה ועוד כהנה וכהנה. אך בסיפור החסידי, התמציתי, הכל לכאורה - ורק לכאורה - נשמט. נשארו השורשים, הגזע והתפרחת, הנותנים לאדם רשות ואפשרות לדמיין את העץ הגדול.
 
==היחס לסיפורי חסידים==