נאום 18 ביוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 21:
 
==לאחר נשיאת הנאום==
 
מעטים הם ששמעו את הנאום כשנישא ברדיו, אך בימים שלאחר מכן הודפס תכנו של הנאום בכמה עיתונים צרפתים מקומיים, והשמועה אודותיו נישאה מפה לאוזן. {{הערה|[[אנתוני ביוור]],[ http://www.guardian.co.uk/theguardian/2007/apr/29/greatspeeches A mesmerizing speech] [[הגרדיאן]], 29.4.2007}} נוסחו של הנאום מותן על ידי דה גול בכוונה, על מנת שלא להכעיס את הממשלה הבריטית שעדיין לא ניתקה את יחסיה עם ממשל וישי,{{מרק פרו, '''שבעה גברים במלחמה''', הוצאת דביר, 2010, עמ' 80}} אך דה גול הצליח להביך את מארחיו הבריטים בכך שהכריז במסגרת הנאום כי ימשיך וישא דברים ב-BBC גם למחרת, ובכך שהנאום כלל, למרות הכל, התקפה חריפה על ממשלת בורדו, שהבריטים טרם גיבשו יחסם אליה.{{הערה|[[אנתוני ביוור]],[ http://www.guardian.co.uk/theguardian/2007/apr/29/greatspeeches A mesmerizing speech] [[הגרדיאן]], 29.4.2007}} בימים שלאחר מכן נשא דה-גול עוד שני נאומים, האחד ב-[[19 ביוני]], והשני ב-[[22 ביוני]]. הנאום שימש כתמריץ להתגייסות לתנועת צרפת החופשית ולרזיסטאנס, ובעקבותיו נדון דה גול על ידי בית דין צבאי בווישי ל[[עונש מוות|גזר דין מוות]] שלא בפניו.
 
==הערכה היסטורית של הנאום==
 
רבים מעריכים כי הנאום הוא בין הנאומים החשובים שנישאו ב[[מלחמת העולם השנייה]] וכי שימש בסיס חשוב לפעילותה של [[צרפת החופשית]].{{הערה|אנדרו רוברטס, '''סערת המלחמה''', הוצאת דביר, 2011, עמ' 110}} {{מרק פרו, '''שבעה גברים במלחמה''', הוצאת דביר, 2010, עמ' 80}} ההיסטוריון [[אנתוני ביוור]] מכנה את הנאום "נאום מהפנט", ואומר כי על אף שהוא נישא במועד הלא נוח של יום השנה ל[[קרב ווטרלו]] בו ניצחו הבריטים את [[נפוליון]], הרי שהוא שימש כקריאת התעוררות לצרפת המובסת.{{הערה|[[אנתוני ביוור]],[ http://www.guardian.co.uk/theguardian/2007/apr/29/greatspeeches A mesmerizing speech] [[הגרדיאן]], 29.4.2007}}
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}