יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

'''יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית''' (ב[[אנגלית]]: '''Speaker of the United States House of Representatives''') הוא העומד בראש [[בית הנבחרים של ארצות הברית]]. בניגוד לרבים מיושבי ראש בתי הפרלמנט בעולם, כמו [[יושב ראש בית הנבחרים הבריטי]], שאופי תפקידם הוא ממלכתי ועל-מפלגתי, תפקיד יושב ראש בית הנבחרים הוא מפלגתי במובהק: היושביושב ראשהראש הוא לא רק מנהיג של הבית כולו, אלא גם מנהיג את מפלגת הרוב בבית, ומוביל את האג'נדה החקיקתית והפוליטית שלה.

[[פרק 1 לחוקת ארצות הברית|הפרק הראשון]] של [[חוקת ארצות הברית]] מציין כי "בית הנבחרים יבחר את היושביושב ראשהראש שלו ופקידים אחרים", אולם החוקה לא קובעת את אופן הבחירה או את סמכויותיו. היושביושב ראשהראש נבחר ביום הראשון להתכנסות קונגרס חדש (אחרי הבחירות שנערכות פעם בשנתיים), או אם היושביושב ראשהראש הקודם נפטר או התפטר. כל אחת מהמפלגות מציעה את מועמדה, והיושבויושב ראשהראש נבחר על ידי כל חברי הבית ברוב רגיל, ואז מושבע על ידי זקן חברי הבית.

אורך הכהונה של היושביושב ראשהראש הוא כאורך תקופת כהונת הקונגרס, שנתיים, אולם אין הגבלה על מספר תקופות הכהונה, והיושבויושב ראשהראש בדרך כלל לא מוחלף כל עוד מפלגתו שומרת על הרוב בבית. עד היום היושביושב ראשהראש שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר היה [[סם רייברן]] מ[[המפלגה הדמוקרטית]] שכיהן סך הכל במשך 17 שנה בין [[1940]] ל-[[1961]] עם שתי הפסקות של קדנציה בהן הרוב עבר לידי המפלגה הרפובליקנית. הכהונה הרצופה הארוכה ביותר היא של [[טיפ אוניל]] שהחזיק בתפקיד בין [[1977]] ל-[[1987]].

היושביושב ראשהראש אחראי על ניהול ישיבות הבית, אך לרוב הוא מאציל את סמכויות הניהול לחברים אחרים שיושבים בראש הישיבה, ומנהל רק ישיבות חשובות וטקסיות (כדוגמת [[נאום מצב האומה]]). היושביושב ראשהראש אחראי על סדר היום והנוהג שהוא משתמש בסמכות זו בצורה מפלגתית, ומקדם בעזרתה את האג'נדה של מפלגתו. הוא הממנה את יושבי ראש הוועדות השונות, שכולם ממפלגתו.

מעמדו הפוליטי של היושביושב ראשהראש חשוב במיוחד כאשר הוא מהמפלגה שאינה מחזיקה בבית הלבן. בהיעדר תפקיד של ראש אופוזיציה, כמו שיש במשטרים פרלמנטריים, היושביושב ראשהראש הוא לרוב הדמות הבכירה ביותר של מפלגת האופוזיציה הנושאת בתפקיד רשמי. בלטו בכך [[טיפ אוניל]] הדמוקרט בימי שלטונו של [[רונלד רייגן]] ו[[ניוט גינגריץ']] בימי שלטונו של [[ביל קלינטון]].