|
==הסימפוניה הקלאסית==
=== מבנה הסמפוניה ===
פרקי הסימפוניה היו בנויים במבנים מקובלים: הפרק הראשון [[צורת סונאטה]] אלגרו, המבוססת על יחסים הרמוניים הקובעים את אורך הפרק ואופן התפתחותו. פרק במבנה א-ב-א, [[רונדו]] (א-ב-א-ג-א-ד וכו'), צורת [[וריאציה (מוזיקה)|וריאציות]], [[פוגה]] וכולי.
מבנה הסימפוניה הקלאסית הוא כדלקמן:
'''פתיחה:''' אטית, הופיעה בחלק מן הסימפוניות של [[יוזף היידן|היידן]], [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] ו[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]].
*חלק התצוגה (אקספוזיציה): תצוגת הנושא הראשון, גשר לנושא השני, נושא שני, קבוצת סיום.
*חלק הפיתוח: מבוא לפיתוח, לב הפיתוח, מוביל חזרה, [[נקודת עוגב]].
*חלק המחזר (רפריזה): דומה במבנהו לתצוגה, אך מוביל את הפרק אל סיומה.
*חלק ה[[קודה]]: סוגר את הפרק.
'''פרק שני:''' בדרך כלל אטי ורגוע.
'''פרק שלישי:''' ריקוד במשקל משולש (מינואט), שהתפתח לכדי [[סקרצו]], מהיר ומתוחכם יותר ומבנהו בדרך כלל א-ב-א.
'''פרק אחרון:''' היה כמעט תמיד הפרק המהיר והווירטואוזי ביותר, שמבנהו רונדו או [[צורת סונאטה]].
| 