הבדלים בין גרסאות בדף "קרב מונס"

נוספו 7 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
סקריפט החלפות (דוגמה, ירייה, ניצחו, רגימנט)
מ (סקריפט החלפות (דוגמה, ירייה, ניצחו, רגימנט))
==מהלך הקרב==
===התקיפה הראשונית===
הקרב שנמשך יום אחד נפתח בזריחה ביום ה-23 באוגוסט, שנת 1914, בהפגזה של חיל התותחנים הגרמני נגד הכח הבריטי. הגרמנים שהבינו שהעמדה החלשה ביותר בה יכלו להיות הבריטים הייתה על שלוחת התעלה בה עמד הכוח הבריטי בהתחלה. לכן מיקדו הגרמנים את התקפותיהם על הבריטים באזור זה. ב-9:00 בבוקר, ההתקפה הראשונה של חיל הרגלים הגרמני יצאה לדרכה, כשהגרמנים התאמצו להתקדם ולעבור בכל מחיר את 4 הגשרים שעמדו מעל שלוחת התעלה. 4 [[גדוד]]ים גרמניים תקפו את גשר נימי ונתקלו בהתנגדות של פלוגה בריטית אחת שהשתייכה לגדוד הרביעי של הצבא הבריטי וצוות אחד שאייש מכונת יריהירייה בפיקוד [[סגן]] [[מוריס דיז]]. הכוח הגרמני התקדם בצפיפות רבה והיווה מטרה קלה עבור הצלפים הבריטים. על פי הדיווחים הבריטים הגיעו לפגיעות ממרחק של קרוב לקילומטר. הבריטים הצליחו לפגוע בכח הגרמני בקלות בעזרת אש צלפים, מכונות יריהירייה וארטילריה בהיקף שגרם לגרמנים לחשוב שהם עומדים מול סוללה של מכונות יריהירייה.
 
בתום התקיפה הכח הגרמני נהדף אחרי שספג אבדות כבדות. הגרמנים הבינו שחולשתם העיקרית הייתה בכך שהכח שלהם תקף והתקדם בצפיפות הם תקפו שוב, והסתדרו בצורה שונה, במרווחים גדולים. לתקיפה זאת היו תוצאות לזכות הגרמנים בגלל שהפעם לבריטים היה קשה להסב אבדות רבות לכוח הגרמני העדיף משמעותית בגודלו. לכן הכוח הבריטי הקטן נדחק במהרה לעמדות בו הוא נאלץ להגן על מעברי התעלה. הגדוד הרביעי שהגן על שני גשרים, נימי וגלין הצליח לעמוד במתקפה הגרמנית רק בזכות תגבורת שהגיעה והצטרפה לקו בו החזיקו ובפרט בזכות הגבורה ומאמץ הלחימה של שני החיילים שאיישו את מכונות הייריה. בגשר נימי, דיז אייש את מכונת הייריה אחרי שחיילים מיחידתו נהרגו והמשיך לירות גם אחרי שנפגע מאש הגרמנים יותר מפעם אחת. אחרי שנפצע בפעם החמישית הוא פונה לאוהל המרפאה בו הוא מת מפצעיו. בגשר גלין, [[טוראי]] סידני גודלי בלט ביכולתו במשך כל אותו יום כשאייש והפעיל את מכונת הייריה השנייה והמשיך לאייש אותה גם במהלך נסיגתו של הכוח הבריטי, כדי להגן על הכוח הנסוג בתום הקרב. הוא נכנע ונלקח בשבי לא לפני שהספיק לפרק את מכונת הייריה ולזרוק את החלקים לתעלה כדי למנוע את נפילתה לידי הגרמנים. שני חיילים אלה היו הראשונים שקיבלו את עיטור [[צלב ויקטוריה]] במלחמת העולם הראשונה (סגן דיז קיבל את העיטור לאחר מותו).
 
מימין לגדוד הרביעי לחמו בגרמנים [[רג'ימנט]] מידלסקס והגדוד הראשון. הם גם נדחקו לפינה על ידי הכוח הגרמני העדיף בגודלו וספגו אבדות כבדות. הם קיבלו תגבורת מהרג'ימנטמהרגימנט האירי המלכותי שגויס על תקן של אוגדת מילואים ובזכותה, כמו גם בזכות סיוע ארטילרי הם הצליחו לשמור במהלך אותו בוקר על שליטתם בגשרים. בשלב זה הגרמנים הרחיבו את התקפתם ופגעו בכוחות הבריטיים שהתמקמו ממערב לשלוחה על התעלה. הגרמנים הצליחו להתקדם בקלות בזכות חסותו של חורש של עצי אשוח הגדל מצפון לתעלה והסבו אבדות כבדות לגדודים הראשון והשני בעזרת ירי מקלעים ומכונות ירייה. אף על פי כן בתום סבב קרבות זה המשיכו הבריטים להחזיק בתעלה.
 
===הנסיגה===
תחת אש כסדה מהצד הגרמני והתקפות בלתי פוסקות באחר צהרי אותו יום הבריטים החלו להבין שלא יוכלו להמשיך ולהחזיק בתעלה. האבדות בכל הגדודים הפכו כבר לכבדות מאוד. לדוגמאלדוגמה, 15 קצינים ו-353 חיילים היו במניין הפצועים וההרוגים מתוך הגדוד הרביעי. ממזרח למיקומו של הכוח הבריטי נכון לאותו רגע הגיס הרביעי של הגרמנים החל לחצות את התעלה ואיים לאגף את הבריטים מימין. בגשר נימי, הטוראי הרגמני אוגוס נמייר חצה את התעלה בשחייה לעבר הכוח הבריטי. הוא נהרג במהלך השחייה אך איפשר במעשיו את הגדלת הלחץ שהכוח הרגמני הפעיל על הגדוד הרביעי של הבריטים.
 
בשעה 3 אחר הצהריים הגדוד השלישי הבריטי קיבל פקודה לסגת מהשלוחה לעמדות במרחק לו רב שנמצאו מדרום למונס. הבא לסגת היה הגדוד החמישי ועד לשקיעת השמש הגיס השני כבר התמקם על קו הגנה חדש שנפרש על 5 כפרים באותה הסביבה. בשלב זה הגרמנים כבר הקימו גשרים צפים מעל התעלה והמשיכו להתקדם בכל גדול לעבר העמדות שתפסו הבריטים. כמו כן הגיעו שמועות על נסיגתה של הארמיה החמישית של צרפת, מה שחשף לחלוטין את האגף הימני של הכוח הבריטי. בשעה 2 בליל ה-[[24 באוגוס]] הגיס השני קיבל פקודה לסגת לתוך שטחה של צרפת על מנת לתפוס קו הגנתי באזור [[ולנסיין]] ו[[מובג']] בסמוך לגבול הבלגי.
 
הפקודה הפתיעה את הגיס השני והם נאלצו לסגת תוך כדי לחימה נגד הגרמנים שהתקדמו בקצב. הגנרל סמית-דוריין הציב את האוגדה החמישית של הגדוד השני שהשתתפה פחות בלחימה ביום הקודם בתפקיד הגנה על הכוח הנסוג. האוגדה לחמה בהצלחה ויחד עם אש התותחים הצליחה להסב אבדות כבדות לגרמנים. הגרמנים הגיבו בהפגזה על הכפר דבראק ובשעה 10 בבוקר חיל הרגלים של הגיס השלישי תקפו את הבריטים. שוב, הפעם בגלל שהגרמנים התקדמו בטורים הבריטים הצליחו לפגוע בכמויות מאוד גדולות של חיילי אויב תוך זמן קצר. במשך השעתיים הבאות הכוח הבריטי, למרות שהמשיך לספוג אבדות, הדף כמתוכנן את הגרמנים ולבסוף נסוג בהצלחה לסיינט ואסט.
 
בקצה השמאלי לש הכוח הבריטי הגרמנים ניסו לאגף את האוגדה ה-14 וה-15 של הגדוד החמישי והצליחו ללחוץ אותם עד לרגע בו קראו הבריטים לסיוע של חיל הפרשים. אוגדת הפרשים השנייה יחד עם הסוללה ה-119 וסוללה L של חיל התותחנים נשלחו לסייע להם. הפרשים שירדו מהסוסים כדי להילחם, בסיוע התותחנים הצליחו לסוכך על האוגדות הלוחמות ולאפשר להם לסגת בטחה לאחר 4 שעות של לחימה אינטנסיבית.
 
 
==מורשת==
במורשת הקרב הבריטית הלחימה שנערכה במונס נתפסה כנצחוןכניצחון גורף. בהיסטוריה הבריטית הקרב קיבל מעמד כמעט [[מיתוס|מיתי]], ונרשם כנצחוןכניצחון חסר סיכוי של מעטים מול רבים, עד כדי כך שהשוו את הקרב ל[[קרב אז'נקור]]. למעשה היה מיתוס שנוצר לגבי קרב זה גרס ש"מלאכי מונס", לוחמים בדמות מלאכים שתוארו כמו קשתים מאז'נקור שהצילו את הבריטים ועצרו את התקדמות הגרמנים.
 
חיילים של חיל השילוח הבריטי שלחמו בקרב היו זכאים בהמשך למדליית [[כוכב 1914]] שכונתה גם כוכב מונס. עיטור זה הוענק לכל מי שלחם בצבא הבריטי בחזית הבלגית והצרפתית בין ה[[5 באוגוסט]] וה[[22 בנובמבר]] באותה שנה. הייתה שמועה שטענה ל[[פקודת יום]] של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]] שדרש מחייליו "להכחיד את הבריטים הבוגדניים". השמועה השיגה את מטרתה בהעלאת המוטיבציה והמורל בקרב החיילים בלחימה נגד הגרמנים. לא נמצאו ראיות לכך שאכן יצאה פקודת יום שכזאת ואכן הקייזר הגרמני הכחיש את קיומה אחרי המלחמה. ככל הנראה, לפי מחקרו של הגנרל פרדריק מוריס, מקורה של הפקודה הייתה בפרופוגדנה הבריטית.
 
אחרי הקרב הגרמנים הקימו את בית הקברות הצבאי סיינט סימפוריין ששימש לקבורת חיילים גרמנים, בריטים ואירים, והועבר לידי מדינות ההסכמה בתום המלחמה. בית הקברות הוקם לזכר הנופלים משני הצדדים הלוחמים ובמרכזו הוקמה מצבה בגובה 7 מטרים עם כיתוב בגרמנית: "לזכר הגרמנים והאנגלים שנפלו בפעולות בסמוך למונס ב-23 וב-24 באוגוסט." במקור נקברו 245 גרמנים ו188 בריטים ואירים בבית קברות זה ולאחר מכן עוד קברים של חיילים ממוצא בריטי, קנדי וגרמני. היום קבורים שם 513 חיילים בסך הכל. לפחות 60 מהגופות שנקברו שם לא זוהו ומצבה מיוחדת הוקמה לזכר חמישה חיילים מהרג'ימנטמהרגימנט המלכותי האירי שככל הנראה לא זוהו. יש בבית הקברות מצבות מיוחדות נוספות לזכרם של חיילים נוספים שזהותם לא נודעה. בבית הקברות אף קבורים החחלים שלפי הדעה הרווחת היו הנופלים הראשון והאחרון מבין חיילי [[חבר העמים הבריטי]].
 
[[en:Battle of Mons]]