ויקיפדיה

יחס נראות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Shilog (שיחה | תרומות)
95 עריכות
מ הגהה קלה
שורה 4:
 
אדם מופנה לבדיקת אבחון כאשר כבר ישנה הסתברות מסוימת לקיומה של המחלה בגופו, בעזרת ערך יחס נראות ניתן לחשב את ההסתברות לקיומה של המחלה לאחר הבדיקה. כאשר יחס הנראות שווה ל־1, לא חל כל שינוי בהסתברות קיום המחלה לפני ואחרי הבדיקה, גם טווח מעט גדול יותר (0.5<יחס נראות<2) מצביע על שינוי לא משמעותי בהסתברות. יחס נראות גדול מ־10 או קטן מ־0.1 משפיע מאוד על הסתברות קיום המחלה לאחר הבדיקה ונחשב אינדיקציה טובה ליכולתה של הבדיקה לזהות או לשלול מחלה.
 
נציין כי מסומן בדרך כלל באותיות ,LR שהן ראשי התיבות למונח האנגלי Likelihood Ratio.
 
== דוגמה מעשית ==
שורה 47 ⟵ 49:
בדוגמה להלן נבדקת יכולת בדיקת מיפוי ריאות בזיהוי [[תסחיף ריאתי]]<ref>'''Value of the ventilation/perfusion scan in acute pulmonary embolism. Results of the prospective investigation of pulmonary embolism diagnosis (PIOPED). The PIOPED Investigators.''' ''the journal of the American Medical Association''. 1990 May 23-30;263(20):2753-9. PMID 2332918</ref>. המיפוי הצביע על ארבע דרגות סבירוּ‏ת לקיומו של תסחיף ריאתי ותוצאותיו הושוו ל[[אנגיוגרפיה]] של הריאות. תוצאות אנגיוגרפיה נחשבות למדויקות ביותר בזיהוי תסחיף ריאתי, אך הסיכון בביצוע מיפוי ריאות נמוך יותר מזה של אנגיוגרפיה. מכאן הטעם בביצוע מיפוי ריאות והצורך לבחון את דיוק הבדיקה.
 
יחס הנראות (מסומן בדרך כלל באותיות LR שהן ראשי התיבות למונח האנגלי Likelihood Ratio) לכל דרגת סבירות על פי המיפוי יתקבל מחלוקת ההסתברות לזיהוי החולים כחולים (102 נבדקים בקטגוריה של סבירות גבוהה מתוך סך של 251 חולים) בהסתברות לזיהוי בריאים כחולים (14 נבדקים באותה קטגוריה מתוך סך של 630 בריאים). כך ימצא שיחס נראות לסבירות גבוהה לתסחיף ריאתי על פי מיפוי הריאות הוא 18.3. ערכו הגבוה מ־10 מעיד על יכולת משמעותית של הבדיקה לזהות תסחיף ריאתי (כאשר הסבירות על פיה גבוהה). באותה דרך, חישוב יחס נראות לתוצאות נורמליות יגלה תוצאה של 0.1 ומכאן שתוצאה נורמלית של מיפוי ריאות יכולה לשלול קיומו של תסחיף ריאתי.
 
לשאר דרגות הסבירות של בדיקת מיפוי ריאות יחסי נראות המעידים על יכולת נמוכה של הבדיקה לזהות או לשלול תסחיף ריאתי, במיוחד אמורים הדברים לתוצאות של סבירות ביניים שלהם מחושב יחס נראות של 1.2 המעיד על הסתברות דומה לזיהוי תסחיף בחולים ולזיהוי תסחיף בבריאים.
 
===הסתברות לאחר בדיקה===
בדרך כלל קיימת הסתברות מסוימת לקיומו של תסחיף ריאתי כבר לפני הבדיקה. ההסתברות יכולה לנבוע, למשל, ממצבו הרפואי הידוע של הנבדק. חישוב ההסתברות לתסחיף ריאתי לאחר הבדיקה (<math>\ P_2</math>) על פי ההסתברות לתסחיף לפני הבדיקה (<math>\ P_1</math>) נעשה בדרך הבאה:
*ההסתברות תומר ל Odds בצורה הבאה <math>\ O_1=P_1/(1-P_1)</math>
*ה Odds לאחר הבדיקה יתקבלו מהכפלת ה Odds שלפני הבדיקה ביחס נראות <math>\ O_2=O_1*LR</math>
שורה 87 ⟵ 89:
| 630
|}
יחס נראות עדיף על ערכי מדדים אחרים, מסורתיים יותר, של בדיקות אבחון. [[רגישות (מדד)|רגישות]] ו[[סגוליות]] למשל, מוגבליםמוגבלות ביכולתםביכולתן להעריך רק בדיקות שתוצאותיהן דיכוטומיות, בעוד שיחסי נראות יכולים לתאר בדיקה עם מספר רב של תוצאות. כאשר התוצאות דיכוטומיות, יחושב יחס נראות חיובי (מסומן LR+&lrm;) לזיהוי המחלה ויחס נראות שלילי (LR-&lrm;) לשלילתה. אם בדוגמה הנוכחית, יתוארו התוצאות בצורה דיכוטומית על ידי קביעת הרף בין תוצאות בסבירות גבוהה לשאר התוצאות, תישמר יכולת זיהוי המחלה (יחס נראות חיובי של 18.3), אך תאבד יכולת הבדיקה לשלול תסחיף ריאתי (יחס נראות שלילי הוא היחס בין ההסתברות לתוצאה שלילית בחולים להסתברות לתוצאה שלילית בבריאים ובמקרה זה יחס נראות של 0.61 המצביע על שינוי לא משמעותי בהסתברות). באותה דרך, קביעת כל רף דיכוטומי אחר תגרום לאיבוד אינפורמציה.
 
ניתן לחשב את יחסי הנראות לפי הרגישות והסגוליות בדרך הבאה:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יחס_נראות"