ניצן – הבדלי גרסאות

ב[[בוטניקה]], '''ניצן''' הוא הצטברות תאי עובר שטרם עברו תהליך של מיון. הניצן, אשר עשוי להישאר רדום למשך זמן מה, יכול להתפתח ל[[גבעול]], [[ענף (בוטניקה)|ענף]], [[עלה]] או [[פרח]]. רוב הניצנים, בעיקר של צמחים הגדלים באזורים קרים מוגנים על ידי עלים חיצוניים ולפעמים אף עוטים מעטפת נוספת שנראית כנוזל דביק. לרוב כאשר הניצן מתפתח העלים נושרים אך ישנם מקרים שהם מתפתחים ומעטרים את המוקםהמקום בו היה הניצן,. אצל פרחים למשל, הם הופכים לעלי הכותרת של הפרחשלהם. במקרים בהם נושרים העלים נוצרות "צלקות" על הענף ובעזרתובאמצעות הצלקותצלקות האלהאלה אפשרניתן לתתלהעריך גילאת גילו של לכלכל ענף. ישנם גם מקרים בהם אין עלים להגןהמגוננים על הניצן. בדרך כלל בצמחים האלה הניצן מוגן על ידי סיבים קטנים בחלקו החיצוני.

הניצן הינו איבר ווגטטיביוגטטיבי בצמח, בדומה לעלה, גבעול ושורש. כלומר, איבר שאינו חלק הקשורקשור ברבייה מינית. כל ניצן הוא גבעול בפוטנציה, אך קיימת גם התמיינות תאים לפריחה. כלומר פרח הינו גלגול של גבעול. הניצן הראשי מתפתח מן הנצרון, ולאחר מכן מתפתחים ניצנים צדדיים.

ישנה תופעה הנקראת "[[שלטון הקודקוד]]":, בה קודקוד הצמיחה של הניצן הראשי, מעכב את ההתפתחות הניצנים הצדדים הכי קרובים אליו. דרגת העיכוב יורדת עד שנגמרת, ככל שמתרחקים מהגבעול הראשי. בכל הצמחים התכונה קיימת - בנצר הראשוני בלבד, ישנם צמחים שבהם התכונה משתנה מזמן לזמן. כלומר קיימת פרק זמן מסוים ואז נעלמת. או לחלופין קיימת רק בענפים, או רק בגבעול הראשי ולא בצדדים. דבר זה משפיע על צורתו של הצמח.

ב[[מטפורה|השאלה]] משמשת המילה לציון התחלהתחילתו של תהליך או מגמה:, דוגמת "ניצני ההתיישבותהתיישבות", למשללציון נסיונות התיישבות ראשוניים.