זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GrouchoBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.2) (בוט מוסיף: ar, be, be-x-old, bg, br, ca, cs, de, eo, es, et, eu, fi, fr, hu, it, ja, ka, ko, lt, lv, mr, nl, no, pl, pt, ru, sv, tr, uk, zh |
←תולדות חייו: הרחבה - יהודים |
||
שורה 16:
לאחר מותו בחר חבר האצילים (ה[[סיים]]) ב[[אנרי השלישי, מלך צרפת]] למלך פולין, אך לאחר מספר חודשים נבחר [[סטפאן באטורי]], בעלה של אחותו של זיגמונט, אנה, למלך.
== יחסו ליהודים ==
בעקבות איחוד לובלין ב-[[1569]] והתפשטותה של פולין מזרחה, נוצרו הזדמנויות חדשות למיעוט היהודי לבטא את כישוריהם ויכולותיהם כמנהלי אחוזות. היישוב היהודי בשטחי פולין-ליטא (כולל שטחים באוקראינה ובלרוס של ימינו) באותה עת מוערך בכ-30,000 נפש. היהודים הוזמנו להתיישב ולעבוד בפולין וניתנו להם זכויות מאת הכתר. ב-1567, למשל, הוציא זיגמונט צו מלכותי המעניק ליהודים רשות לפתוח [[ישיבה]] ב[[לובלין]].
מעמדם של יהודי פולין הוגדר ב[[פריבילגיה|פריבילגיות]] ("כתבי קיום") מטעם השלטון, אשר הכירו ב[[קהל]] היהודי כנציג בלעדי של הקהילה. '''הקהל''', הנציגות הנבחרת של [[הקהילה היהודית|הקהילה]], מנה בעלי אמצעים ותלמידים חכמים ומילא תפקיד חשוב בפיתוח האוטונומיה הדתית והתרבותית של יהודי פולין. באמצע [[המאה ה-15]] הוקמו "ועדים" – [[ועד ארבע ארצות]] ו[[ועד מדינת ליטא]], שהיו מעין קונגרס-על של קהלי הקהילות השונות. תפקידם היה לטפל בנושאים והבעיות המשותפים לכלל הקהילות, ובעיקר להסדיר את חלוקת נטל ה[[מס|מסים]] שהוטלו על היהודים מצד השלטונות<ref>[http://www.aish.co.il/i/jh/48853332.html קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, פרק 49 – יהדות פולין]</ref>.
{{מלכי פולין}}
שורה 24 ⟵ 29:
}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:מלכי פולין]]
[[קטגוריה:הדוכסים הגדולים של ליטא]]
|