תומאס בייארד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים
שורה 16:
בייארד נולד בוילמינגטון שב[[דלאוור]], בנו של ה[[סנאטור]] [[ג'יימס בייארד הבן]] ודור רביעי מצד אביו לכהן ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט של ארצות הברית]]. למד [[משפטים]] ובשנת [[1851]] הוסמך ל[[עריכת דין]]. תחילה עבד כעוזר במשרדו של אביו ובשנים [[1853]] - [[1854]] שימש תובע מחוזי בדלאוור. בשנים [[1854]] - [[1858]] התגורר בייארד ב[[פילדלפיה]] ועסק בעריכת דין. לאחר מכן שב לדלאוור ולמשרד עורכי הדין של אביו.
 
בייארד, כמו אביו לפניו, התנגדו נחרצות למדיניות של [[נשיא ארצות הברית]] [[אברהם לינקולן]] כנגד מניעת פרישתן של [[מדינות הדרום]] מ[[האיחוד]]. הוא שירת במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] כקצין זוטר ביחידת "משמר דלאוור" ונעצר בגין התנגדותו להתקפה, אך שוחרר.
 
בשנת [[1868]] נערכו בחירות לסנאט ובייארד נבחר למלא את מקומו של אביו הפורש. כהונתו כסנאטור נמשכה בשנים [[1869]] - [[1885]], במהלכן הוא שימש הנשיא הזמני של הסנאט ובשנים [[1879]] - [[1881]] יו"ר ועדת הכספים. בשנת [[1876]] הוא היה מועמד [[המפלגה הדמוקרטית]] ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]] ובשנים [[1880]] ו-[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1884|1884]] הפסיד בהתמודדות המוקדמת במפלגה לבחירת המועמד. לאחר היבחרו של [[גרובר קליבלנד]] לנשיא, מונה על ידו בייארד למזכיר המדינה.