|
תגית: חשד למילים בעייתיות |
|
==מצות בסיפורי המקרא==
למי אכפת?! בואו נרקוד הורה עם הארי סטיילס החתיך הכוסון ההורס שיואו יואו
בכמה מקומות ב[[מקרא]] אנו מוצאים את המצות כמאכל מקובל. כך אופה [[לוט (דמות מקראית)|לוט]] לאורחיו (שהתבררו לאחר מכן כ[[מלאך|מלאכים]]) מצות ([[בראשית]] [[S:בראשית יט ג|י"ט, ג]]), כך נותן [[גדעון]] ל[[מלאך]] הבא אליו מצות וגדי [[עז הבית|עזים]] ([[ספר שופטים|שופטים]] [[S:שופטים ו|ו', יט-כ]]), וכך מגישה [[העלאה באוב|בעלת האוב]] [[עגל]] מרבק ומצות למלך [[שאול]] המתארח אצלה ([[ספר שמואל|שמואל]] א' [[S:שמואל א כח כד|כ"ח, כד]]). בכל המקרים הללו מוגשות המצות לאורחים, ונראה כי אלמנט החיפזון והמהירות, והחפץ להגיש בלי שהיות אוכל לאורחים, גרם לכך. בשניים מהמקרים יש אולי גם רמז לתפקיד הפולחני של המצות (בקורבן המנחה ובקורבן הפסח), כאשר הן מוגשות למלאכים – ואצל גדעון גם עם [[קורבן (יהדות)|קורבן]] של גדי. מוזכרות גם אכילות מצה [[פולחן|פולחניות]] במובהק, כקיום של מצוות הפסח.
==המצות ביציאת מצרים==
|
