היו לילות – הבדלי גרסאות

'''הָיוּ לֵילוֹת''' הוא [[בלדה|שיר עלילה וזיכרון]] של המשורר [[יעקב אורלנד]]. חובר כנראה ב[[שנות השלושים]] (עד שנת [[1938]]). הולחן על ידי [[מרדכי זעירא]].

 

"היו לילות" נעשה אהוד מאוד ב{{ה|יישוב}} וב{{ה|חברה הישראלית}} שלאחר [[הקמת המדינה]]. הוא זכה לביצועים רבים, בין השאר של [[לאה דגנית]], [[להקת כוורת]], ו[[יהורם גאון]] ו[[רוחמה רז]] ו[[אסתר עופרים]]. מקובל לנגן אותו בטקסים חגיגיים ובאמצעי התקשורת בימי זיכרון ומועדים.

== פרקי השיר ותכניו ==

'''הבית הראשון''' פותח בהודעה על יצירת זיכרון, במילים: „הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת, אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא”. המשורר חוזר בו על מרכיב הנשיאה, או הסבל של הכלת הזיכרון על האהובים שאבדו, כגון בשירו [[אני נושא עמי]].

 

'''הבית השלישי''' מתאר את העלם: „בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר”. ביטוי נדיר זה ששורשו בספרות ה[[פיוט]] הארצישראלית ב[[ימי הביניים]], נחקר על ידי חוקר השירה העברית [[אבשלום קור]].{{הערה|1= קור סיפר על מחקרו: טלפנתי אל יעקב אורלנד, לביתו בחיפה ([[1986]], תשמ"ו) ושאלתי: למה התכוונת כשכתבת "גבוה כזמר" ב"היו לילות"? אורלנד ענה מיד: זה לא [[ג'ירפה]] (אני, בשאלתי, לא הזכרתי את הג'ירפה). שאלתי: הכרת את הפיוט של [[יניי]], ראשון הפייטנים החורזים בעברית בארץ, לפני 1500 שנה, ששם "זמר" - לשון רוממות? השיב לי: לא. אינני מכיר. שאלתי: אז מדוע כתבת, בעצם, "גבוה כזמר"? השיב: ככה חשתי כמשורר. '''הזמר הוא דבר שמרומם!''' (הדגשה במקור). הנה, כיוון המשורר יעקב אורלנד למה שהילך בארץ ישראל ללפני 1500 שנה ושנרשם בפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בארץ ישראל הקדומה". ראו: [http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=912&phrase=%E4%E9%E5%20%EC%E9%EC%E5%FA היו לילות], באתר [[זמרשת]].}}

'''הבית הרביעי''' מתאר את מהות הקשר שנוצר בין האני השרה לבין אהובהּ, ובכללו נאמנות ובלעדיות, המובעות בהכרזתו של העלם: „וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד, ... כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.”; ומחשבה מתמדת על מושא האהבה, במילים בבית הבא: „הָיָה נוֹשֵׂא דְּמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו”.

 

 

 

== קישורים חיצוניים ==