פרץ ברנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ראו את כתבת דיוקנאי במעריב. הוא לא היה דוקטור
שורה 21:
לאחר קום המדינה כיהן כ[[משרד האספקה והקיצוב|שר המסחר התעשייה והאספקה]] ב{{ה|ממשלה הזמנית}}. כיהן כיו"ר מפלגת [[הציונים הכלליים]] וכנשיא [[המפלגה הליברלית]]. היה [[משרד המסחר והתעשייה|שר המסחר והתעשייה]] בשנים [[1951]]–[[1954]], [[חבר הכנסת]] מ[[האספה המכוננת|הכנסת הראשונה]] עד [[הכנסת החמישית]] מטעם הציונים הכלליים והמפלגה הליברלית. היה אחד המועמדים לכהונת [[נשיא המדינה]] ב[[בחירות 1952 לנשיאות ישראל|בחירות הנשיאותיות ב-1952]], אך הפסיד ל[[יצחק בן צבי]]. ב-[[1963]] [[בחירות 1963 לנשיאות ישראל|התמודד שוב]] על התפקיד, והפסיד ל[[זלמן שזר]].
 
פרץ נישא בפעם הראשונה לילידת הולנד אשר הייתה יהודייה למחצה. עקב כך ילדיהם נאלצו לעלות ארצה על מנת להתגייר. בעקבות עלייתם ארצה עלו פרץ ורעיתו אשר עברה גם היא גיור בא"י. נולדו לו שלושהארבעה ילדים: דיויד, רחל, יהודית בהולנד ומשה נולד בא"י לאחר גיור האם. כחלק מהתפיסה הציונית עיברתו בניו את שם המשפחה.
בתו יהודית נישאה ל[[מאיר בן אורי]].
רחל נשאה לפנחס אנדרסון.