נקודה איזואלקטרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GrouchoBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: ar:نقطة تساوي الكهربائية
אין תקציר עריכה
שורה 8:
* קבוצת ה'''[[קרבוקסיל]]''' ('''COOH''') עשויה לאבד את [[אטום]] ה[[מימן]] שלה ולהפוך ל[[יון]] קרבוקסילט ('''<sup>-</sup>COO'''), בעל מטען שלילי של 1-.
* קבוצת ה'''[[אמין (כימיה)|אמין]]''' ('''NH<sub>2</sub>''') עשויה לקלוט אטום מימן ולהפוך ליון אמין ('''<sup>+</sup>NH<sub>3</sub>'''), בעל מטען חיובי של 1+.
* קבוצת '''[[הידרוקסיל]]''' ('''OH''') וקבוצת '''[[סולפהידריל]]''' ('''SH''') הן חומצות חלשות מאוד ולכן כמו האספרטית והגלוטמית גם הן מסוגלות לקלוט אטום מימן ולהפוך לאיזואלקטריים כאשר ה- pH יורד מתחת ל-pK שלהן.
 
קיימות 7 חומצות אמינו בעלות שיירים מסוג זה, העשויים לקבל מטען חשמלי:
* שתי חומצות האמינו ה[[חומצה|חומציות]] - [[חומצה אספרטית]] ו[[חומצה גלוטמית]] - מכילות קבוצת קרבוקסיל בשייר שלהן. קבוצה זו מסוגלת להפוך ליון שלילי ב- pH נמוך יחסית.
* שלוש חומצות האמינו ה[[בסיס (כימיה)|בסיסיות]] - [[ליזין]], [[ארגינין]] ו[[היסטידין]] - מכילות קבוצת אמין בשייר שלהן. קבוצה זו מסוגלת להפוך ליון חיובי.
* השייר של [[טירוזין]] מכיל הידרוקסיל, והשייר של [[ציסטאין]] מכיל סולפהידריל. קבוצות אלו מסוגלות להפוך ליון חיובישלילי אבל רק ב- pH גבוה יחסית, כלומר הן חומצות חלשות.
 
איבוד וקליטת אטומי המימן תלויים באופן הדוק ברמת החומציות (ה-pH) בסביבה בה נמצאת חומצת האמינו. בסביבה חומצית קיים עודף של יוני מימן, והם מגיבים עם מולקולות ה[[מים]] ליצירת יוני '''הידרוניום''', '''<sup>+</sup>H<sub>3</sub>O'''. יוני ההידרוניום אינם יציבים ונוטים למסור את יון המימן שלהם לכל מולקולה ה"מוכנה" לקבלו. לפיכך, בסביבה חומצית, קיים סיכוי גבוה שקבוצות הקרבוקסיל של חומצות האמינו יכילו אטום מימן (כלומר, יופיעו בצורה הנייטרלית COOH ללא מטען חשמלי), ושקבוצות האמין, ההידרוקסיל והסולפהידריל יכילו אף הן אטום מימן עודף ויופיעו בצורתן החיובית, <sup>+</sup>NH<sub>3</sub> לדוגמה.