קבורה בחיים – הבדלי גרסאות

במהלך מלחמת העולם השנייה נהגו ה[[נאצים]] לקבור חיים עשרות ומאות אנשים נשים וטף, בדרך כלל [[יהדות|יהודים]]. השיטה שימשה כאמצעי זול להריגהל[[רצח וכמוהמוני]], כן לשםואף כ[[סאדיזם|שעשוע]] עבור החיילים והתבצעהוהיא התבצעה בדרך כלל בכפרים נידחים.

לעתים קבורה בחיים היא תוצאה של טעות - הכרזה על אדם חיכמת אךבעוד חסרהוא הכרהחי כמתומחוסר בטרם זמנוהכרה. במהלך [[המאה ה-18]] חייבו מדינות מסוימות ב[[אירופה]] המתנת מספר ימים בטרם הבאתו של אדם מת לקבורה, כדי לוודא את מותו ולהבטיח שלא ייקבר חי. כמו כן, בחלק מהמדינות הותקנו פעמונים בבתי הקברות, וחוט היה נקשר אל ענבל הפעמון, ומגיע עד לידו של המת, והיה מוצב שומר לילה על מנת שבמקרה שהפעמון יצלצל, יזעיק השומר את אנשי העיר והם יחלצו את הנקבר.