מישלינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
ב[[גרמניה הנאצית]] הורחב המושג "מישלינג" וכלל צאצאים של גרמנים ו[[יהודים]] או [[צוענים]].
עם חקיקת [[חוקי נירנברג]] בשנת [[1935]] מעמדם הנחות של המישלינגה הוגדר באופן רשמי ב[[החוק להגנת הדם והכבוד הגרמניים|חוק להגנת הדם והכבוד הגרמני]], והם חולקו לשתי קבוצות:
*'''מישלינג מדרגה שנייה''', מי שמבחינת מוצאו הוא רבע לא-גרמני (שאחד מסביו אינו ארי) או מי שהיה ממוצא ארי אך היה נשוי ליהודי.
למישלינג מדרגה שנייה היה אסור להינשא למישלינג אחר מדרגה שנייה או ראשונה אלא עם ארי טהור בלבד, על מנת לדלל את הדם היהודי בצאצאיו. לפי הגדרות אלו, ב-[[1939]] חיו בגרמניה הנאצית כ-72,000 מישלינגה מדרגה ראשונה ו-39,000 מישלינגה מדרגה שנייה. ככלל, מדיניות הממשל הנאצי הייתה לשלב את המישלינגה מדרגה שנייה בחברה הארית, בעוד שהמישלינגה מדרגה ראשונה נחשבו ליהודים. על מישלינגה נאסר להצטרף ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] ולהתגייס ל[[אס אס]] ולארגוני מפלגה אחרים, אולם עד שנת 1940 הותר להם לשרת ב[[ורמאכט|וורמאכט]] אך קידומם עוכב, ובדרך כלל אלו שהיו מדרגה ראשונה לא יכלו להתקדם מעבר לדרגות הזוטרות. נאסר עליהם לקיים יחסי מין עם [[ארים]], נשללו מהם זכויות האזרח, והם נתקלו בקשיים במציאת עבודה, חוו נידוי חברתי ונתקלו בקשיים להתקבל ל[[לימודים גבוהים]].
| |||