אמנון ניב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, קישורים פנימיים |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תעשיי\1, אזור, תוכנית |
||
שורה 2:
'''אמנון ניב''', ([[23 בפברואר]] [[1930]] – [[6 ביוני]] [[2011]]) [[אדריכל]] ו[[מתכנן ערים]] [[ישראל]]י. כיהן כאדריכל הראשי של [[הקריה למחקר גרעיני]] בנגב בין השנים [[1958]]-{{כ}}[[1963]] וכ[[מהנדס עיר|מהנדס העיר]] [[ירושלים]] בין השנים [[1977]]-{{כ}}[[1988]] במהלכן הגה את [[תוכנית ניב]] ל[[קריית עיריית ירושלים]]. תכנן בשיתוף [[אמנון שוורץ]] את [[מגדל משה אביב]], הגבוה בישראל, שהושלם ב-[[2001]] ב[[רמת גן]].
בתאריך [[29 בינואר]] [[2012]], נקראה על שמו הכיכר בצומת הרחובות מנחם בגין ובצלאל ברמת גן. על השלט נכתב "כיכר אמנון ניב, מבכירי אדריכלי ישראל ומתכנן ליבת
== ביוגרפיה ==
שורה 8:
ניב נולד ב[[חיפה]] והשלים את לימודי האדריכלות ב{{ה|טכניון}} בחיפה. בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] שהה מחוץ לישראל בשירות המדינה ומילא תפקידים תכנוניים שונים. בין השנים 1958 ו-1963 כיהן כאדריכל הראשי של הקריה למחקר גרעיני בנגב.
בסוף שנות ה-60 תיכנן משרדם של ניב ושל אדריכל [[רפי רייפר]] את תוכנית [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] שבוצעה באופן חלקי. במסגרת התוכנית נבנו [[בית גיבור]] ו[[בית התעשייה]], וכן [[בית הטקסטיל]] ו[[ככר השעות היפות]]. מאוחר יותר הוקם [[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]] (בית גידי) על גביו של מבנה כורכר מתפורר. בהמשך הקים ניב משרד בשותפות עם האדריכל אמנון שוורץ. ב-[[1994]] ערכו השניים תוכנית שאושרה לבנייתם של מבנים על חוף ים אכזיב.
=== מהנדס העיר ירושלים ===
שורה 16:
עם תום תקופת כהונתו כמהנדס העיר ירושלים, שב ניב אל משרדו הפרטי ובמסגרתו ביצע פרויקטים שונים. פרויקט שתכנן בשותפות עם שוורץ והוקם על ידי ה[[יזמות בנייה|יזם]] [[משה אביב]] היה ידוע בשם "מגדל שער העיר רמת גן" ותוכנן בסגנון הפוסט מודרני, תוך שימוש נרחב בזכוכית ומתכת. בנין זה היווה אתגר גדול שכן היה המגדל הראשון בישראל שהתנוסס לגובה של מעל 50 קומות. לאחר מותו של היזם, שונה שמו של המגדל ל[[מגדל משה אביב]].
בשנת [[2010]] אושרה בנייתו של מתחם מגדלי דן
== תכנון ערים ==
| |||