התכוונות (פילוסופיה) – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: \1דע\2\3
מ (r2.7.1) (בוט מוסיף: ja:志向性)
מ (בוט החלפות: \1דע\2\3)
המושג הפילוסופי '''התכוונות''' או '''אינטנציונאליות''', מופיע ב[[המטאפיזיקה של אריסטו|פילוסופיה האריסטוטלית]] וה[[פילוסופיית ימי הביניים|ימי-ביניימית]], אך את משמעותו ה[[מודרניזם|מודרנית]] העניק לו ה[[הוגה]] [[פרנץ ברנטנו]]:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל מושג מחשבתי מאופיין על ידי מה שהפילוסופים של ימי הביניים קראו: אי קיומו המכוון (או המושכל) של חפץ. לכך אפשר לקרוא, במידה רבה של דיוק, יחוס לתוכן - התכוונות כלפי חפץ כלשהו. (אין זה זהה למושג "אובייקטיביות חסינה" או "דיעהדעה חסרת פניות"). כל מושג מחשבתי כולל בתוכו חפץ, אם כי לא כל מושג מתקשר לחפץ באותו אופן. בייצוג, משהו מוצג, בשיפוט - משהו מוצדק או נדחה. באהבה - נאהב, בשנאה - נשנא, בתשוקה - נחשק... וכה הלאה. התכוונות קיומית פנימית זו היא מאפיין בלעדי לתופעות מחשבתיות. אין תופעה פיזית אשר לה תכונה דומה. ניתן אם כן להגדיר תופעה מחשבתית, כתופעות אשר להן התכוונות לחפץ בתוכם. <br />
<small>- פרנץ ברנטנדו, פסיכולוגיה מעמדה נסיונית, הוצאה מחודשת, לונדון 2005, ספרי רוטלדז, לונדון (עמ' 88-89</small>}}