מסך הבערות – הבדלי גרסאות

פילוסופים רבים ביססו את שיטתם על מושג "[[אמנה חברתית|האמנה החברתית]]". חלקם, כ[[תומסתומאס הובס]] ו[[ז'אן ז'אק רוסו]], תיארו את כריתת האמנה כאירוע היסטורי קדום, שהתרחש בתחילת קיומה של החברה האנושית. אחרים ראו בכריתת האמנה ניסוי מחשבתי, ולא כאירוע היסטורי קונקרטי שאכן התרחש. רולס, בספרו "תיאוריהתאוריה של צדק" (A Theory of Justice) שפורסם בשנת [[1971]], ממשיך במסורת זו, ומתאר ניסוי מחשבתי שנועד לנסות ולהביא ליצירת קהילה פוליטית הבנויה על עקרונות של "צדק כהוגנות". עקרונות אלו נועדו להביא ליצירת [[חוקה]] שתכלול כללים לחלוקה צודקת של ה[[עושר]], וגם לחלוקה צודקת של "טובין חברתיים" כגון חובות וזכויות. במרבית שיטות האמנה החברתית, מצויים כורתי האמנה ב"מצב טבעי" המתואר לעיתיםלעתים כמצב כאוטי שבו אדם לאדם זאב, ולעיתיםולעתים כמצב אוטופי, ומתוך מצב זה הם כורתים את האמנה ביניהם, היוצרת לאחריה את "המצב החברתי". רולס ביקש ליצור "מצב מקורי" שבו יהיו המתדיינים על עקרונות האמנה יחידים אוטונומיים ורציונלים, הדנים ללא כל הטיה וללא פניות בעקרונות "הצדק כהוגנות". הליך התדיינות נטול פניות, סבר רולס, יביא לקבלת כללים הוגנים.

מכיוון שאינם יודעים את מצבם בעולם האמיתי, אלא רק בעולם המלאכותי שמאחורי 'מסך הבערות', אין מתדיינים אלו יכולים להפעיל שיקול דעת מגזרי או פרטיקולרי. כל אחד מהם דואג, כמובן, לאינטרס האישי שלו, והוא זהיר מאוד שלא להיחשף לסיכון. כך, למשל, אם יגיעו המתדיינים למסקנה שהחברה האידיאליתהאידאלית היא חברה שכוללת עבדים, ברור שחלק מהם יהיו לעבדים כשיורם "המסך", ולכן סביר להניח שיתרחקו מהכרעה שעלולה להביא עליהם עבדות. על פי רולס, אדם רציונלי ואוטונומי הפועל מתוך שיקול של אינטרס עצמי, יפעיל במקרה מסוג זה את כלל ה[[מקסימין]], הלקוח מ[[תורת המשחקים]], ושעל פיו הוא יבחר באופציה שנזקה הוא הקטן ביותר, גם אם יש סיכוי לרווח גדול אם יבחר באופציה אחרת.

על פי רולס, התוצאה הצפויה מהתדיינות מאחורי מסך של בערות היא בחירה בכללים המבוססים על עקרונות של "צדק כהוגנות" - מערכת של שני עקרונות המבטאים את הדרך שבה אמורה לפעול חברה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[דמוקרטיה|דמוקרטית]] סדורה היטב: "עקרון החירות" {{הערה|לפי עקרון זה "לכל אדם תהיה זכות שווה לחירות הנרחבת ביותר העולה בקנה אחד עם חירות דומה לאחרים" (''תאוריה של צדק'', עמ' 60, מובא ומתורגם על ידי נבו, בהקדמה לספרו של רולס, "חוק העמים", הוצאת רסלינג, 2010, בעמ' 14)}} ו"עקרון ההפרשיות" {{הערה|על פי עיקרון זה "אי שוויונות כלכליים וחברתיים צריכים לקיים שני תנאים: ראשית, עליהם להיות קשורים למשרות ולעמדות הפתוחות לכול בתנאים של שוויון הזדמנויות הוגן, ושנית, עליהם להיות במידה הרבה ביותר לטובת בני החברה שמצבם הוא הגרוע ביותר", (''תאוריה של צדק'', 42 - 43, מובא ומתורגם אצל אליעזר ויינריב, ''על שוויון ואי שוויון, מבט פילוסופי'', הוצאת אוניברסיטת חיפה והוצאת פרדס, 2007, עמ' 113)}}. ייחודו של "מסך הבערות" הוא שאינו מבסס את יסודות הסדר החברתי על מושגים כ"קידמה" או "סולידריות", אלא על בסיס של אינטרס עצמי של מתדיינים נטולי פניות{{הערה|גל גרזון, "ליברליזם - קשרים, הקשרים ביקורות", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2004 עמ' 138}}.