מצעד אחד במאי במוסקבה (1941) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
ב-[[1 במאי]] [[1941]], חודש ושלושה שבועות לפני פלישת [[גרמניה הנאצית]] ל[[ברית המועצות]] ב[[מבצע ברברוסה]], נערך ב[[מוסקבה]] מצעד ראווה של [[הצבא האדום]]. המצעד התקיים לרגל חגיגות [[האחד במאי]], אך הייתה לו מטרה נוספת והיאשלו הייתה להפגין את עוצמתה הצבאית של ברית המועצות, כדי להרתיע את גרמניה מלתקוף אותה.
 
==הרקע==
ערב פלישת גרמניה הנאצית ל[[פולין]] נחתם במוסקבה [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] בין [[גרמניה הנאצית]] לברית המועצות. הסכם זה איפשר לגרמניה לפלוש לפוליןל[[פולין]] ולכבוש אתה ללא סכנת התערבות מצד ברית המועצות, שכנתה של פולין ממזרח. כמו כן רצה, [[היטלר]] ביקש למנוע מלחמה בשתי חזיתות, כשיתקוף את המערב. בחתימתו על ההסכם לא זנח היטלר את מטרתו לכבוש את ברית המועצות, כיבוש שיהיה בו כדי לממש את האידאולוגיה הנאצית של [[מרחב מחיה|מרחב המחייה]].
 
לאחר כיבוש [[צרפת]] ודחיית [[מבצע ארי הים]] לפלישה לבריטניה, בשל כישלון [[חיל האוויר הגרמני]] ב[[הקרב על בריטניה|קרב על בריטניה]], אישר היטלר ב-[[5 בדצמבר]] [[1940]] עקרונית את התוכנית להתקפה על ברית המועצות. ב-[[18 בדצמבר]] 1940 חתם היטלר על הוראת מלחמה מס' 21 למבצע "להכנעה מהירה של רוסיה הסובייטית". למבצע ניתן שם הקוד "[[מבצע ברברוסה|ברברוסה]]".
 
הידיעות על כוונתו של היטלר לפלוש לברית המועצות זרמו למוסקבה, במחצית הראשונה של שנת [[1941]], מכל מקור [[מודיעין צבאי|מודיעיני]] ותקשורתי אפשרי, לרבות מן [[ריגול|המרגל]] הבכיר [[ריכרד זורגה]] שישב ב[[יפן]] והעביר את המידע על המתקפה הצפויה מחוגי ה[[שגרירות]] הגרמנית ב[[טוקיו]]. סטלין בטח בבן בריתו היטלר כי לא יפר את החוזה וברית המועצות המשיכה באספקתם לגרמניה של אלפי טונות של חומרי גלם אסטרטגיים, [[נפט]], [[כרום]] ו[[ניקל]], ממש עד לרגע המתקפה. הרכבת האחרונה הנושאת טונות של חיטה חצתה את הגבול מערבה בחצות ה-[[21 ביוני]] 1941, שלוש שעות לפני התקפת הגרמנים. יחד עם זאת נקט סטלין בצעדי כוננות ותגבור כוחות הצבא האדום משולבים בצעדי הרתעה. במסגרת זו הוחלט על מצעד ראווה של הצבא האדום במוסקבה באחד במאי 1941 שיפגין את עוצמתה הצבאית של ברית המועצות.
שורה 14:
בהמשך תיאר המרשל את המלחמה, כפי שהתנהלה באותו שלב, כ"מלחמה [[אימפריאליזם|האימפריאליסטית]] השנייה המכוונת לחלוקת העולם מחדש והיא מקיפה כמעט את כל המדינות [[קפיטליזם|הקפיטליסטיות]] וניזונה מן האוצרות של אמריקה הצפונית והדרומית".
 
המרשל התייחס לחוזה הנייטרליותהניטרליות הסובייטי – [[יפן|יפני]], שנחתם זמן קצר קודם לכן בחודש אפריל, וציין אותו כ"תעודה בעלת חשיבות פוליטית גדולה המהווה צעד חשוב לשיפור יחסי הגומלין בין יפן לברית המועצות." בכך הצביע על דאגת ההנהגה הצבאית הסובייטית להבטחת גבולה המזרחי של ברית המועצות מפני תוקפנות משולבת גרמנית - יפנית.
 
המרשל הוסיף:
שורה 28:
ביציע האורחים חזו במצעד [[דיפלומט]]ים רבים וביניהם הנספחים הצבאיים הזרים, שהיו באופן מפתיע נציגי המדינות האויבות זו לזו, הנספח ה[[בריטניה|בריטי]], הנספח ה[[יפן|יפני]], שני [[צרפת]]ים נציגי [[צרפת של וישי]], וגולת הכותרת – הגרמנים בהרכב נכבד, השגריר במוסקבה [[פרידריך פון שולנבורג]] [http://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Werner_von_der_Schulenburg], הנספח הצבאי גנרל [[ארנסט קוסטרינג]] [http://de.wikipedia.org/wiki/Ernst-August_K%C3%B6string] וסגנו הקולונל [[ הנס קרבס]] דובר ה[[רוסית]], מי שיהיה לימים גנרל וישמש כראש המטה הכללי האחרון של צבא היבשה הגרמני לפני התבוסה הסופית.
 
שר ההגנה הסובייטי המרשל טימושנקו ניגש לנציגים הגרמנים והצדיע להם בהדרת כבוד. בכך הוגשמה מטרתם של הסובייטים כי הגרמנים יצפו במצעד שבו יופגן כוחה של ברית המועצות. המצעד היה כה חשוב בעיני הנאצים עד כי מלבד הנציגים הרשמיים, הם שלחו לחזות בו את איש ה[[אס אס]] [[ולטר שלנברג]] מראשי הביון הנאצי, מי שהיה אחראי על מזימות רבות של בריתריגול וריגול נגדי. שלנברג הגיע למוסקבה בבגדים אזרחיים במסווה של נציג מכירות של ה[[תעשייה]] ה[[כימיה|כימית]] הגרמנית. הוא הצליח להשיג כרטיס למצעד והתרכז בסקירת הטכנולוגיה הצבאית הסובייטית שהופגנה בו, אך גם באווירה ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] המועצותשסביבו.
 
ואכן המצעד היה כה חשוב בעיני הנאצים עד כי מלבד הנציגים הרשמיים הם שלחו לחזות בו את איש ה[[אס אס]] [[ולטר שלנברג]] מראשי הביון הנאצי, מי שהיה אחראי על מזימות רבות של ריגול וריגול נגדי. שלנברג הגיע למוסקבה בבגדים אזרחיים במסווה של נציג מכירות של ה[[תעשייה]] ה[[כימיה|כימית]] הגרמנית. הוא הצליח להשיג כרטיס למצעד והתרכז בסקירת הטכנולוגיה הצבאית הסובייטית שהופגנה בו, אך גם באווירה ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] שסביבו.
 
==לאחר המצעד==
תקוותם של הסובייטים כי המצעד יהיה גורם מרתיע מפני תקיפה גרמנית נכזבה. השכם בבוקר של היום שלאחר המצעד המריאו קרבס ושלנברג ל[[ברלין]]. היה עליהם להגיש בדחיפות להיטלר דו"ח על אשר ראו ושמעו במצעד. הם מסרו להיטלר את התרשמותם כי מצב סגל הקצונה של הצבא האדום רע וכי ברית המועצות תזדקק לעשרים שנה כדי להגיע לרמה נאותה של קציניה וצבאה. קרבס סיכם באומרו כי הצבא האדום נמצא ב"רמה נמוכה". מבחינה מסוימת היה הדבר נכון עקב הפגיעה הקשה שספג סגל הקצינים של הצבא האדום ב[[הטיהורים הגדולים|טיהורים הגדולים]]. יחד עם זאת לקה דיווחם של שני הקצינים בחסר מאחר שלא ידעו על פיתוחו של ה[[טנק]] [[טי-34]] שעתיד יהיה להכריע את גורל המערכה לטובת הסובייטים, וכן על אודות מטול הרקטות הסובייטי רב העצמה ה[[קטיושה]], שהנאצים ילמדו עליו מבשרם במהלך המלחמה ויזכה להיות מכונה בפיהם "עוגבו של סטלין". דיווחם של הקצינים להיטלר היה במידה מסוימת מוטה, מאחר שהיו מודעים לחפצו העז של היטלר לתקוף את ברית המועצות כדי להשיג "[[מרחב מחיה]]", דבר שהיה אחד מיסודות האידאולוגיה שלו. על כן מסרו להיטלר את מה שחפץ היה לשמוע.
 
לא חלפו אלא חודש ושלושה שבועות מיום המצעד וה[[ורמכט|וורמכט]] פלש לברית המועצות.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.youtube.com/watch?v=0tFOxVBvJFg המצעד] ב- YouTube.
*[http://www.reenactor.ru/lofiversion/index.php/t28773.html טימושנקו והגנרלים הזרים במצעד] בפורום הרוסי להיסטוריה צבאית reenactor.
 
[[קטגוריה:מצעדי מוסקבה|מצעד האחד במאי במוסקבה (1941)]]