מלאכת קורע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גיליון
שורה 3:
 
==הגדרת המלאכה==
בתלמוד{{הערה|שם=שם|{{בבלי|שבת|עג|ב}}}} מוגדרת המלאכה האסורה מהתורה כ{{ציטוטון|קורע על מנת לתפור}}, בעוד קריעה שלא על מנת לתפור אינה אסורה מהתורה אלא מדרבנן. הרמב"ם{{הערה|פרק י' הלכה י'}} פוסק שכל קריעה שמטרתה היא תועלת אסורה מהתורה אף אם אינה על מנת לתפור. רבי [[עקיבא איגר]]{{הערה|בגליוןבגיליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).}} מביא ראיה מהגמרא{{הערה|{{בבלי|שבת|קד|ב}}}} שאומרת שהקורע על מתו חייב, למרות שאינו על מנת לתפור, ומכאן ראיה שגם באופן שאינו על מנת לתפור אלא שאינו קלקול, חייב. וכן פסק רבי [[ישראל מאיר הכהן]] ב[[ביאור הלכה]]{{הערה|סימן ש"מ סעיף י"ד.}}. אבל דעת התוספות{{הערה|שם=שם}} היא שבקורע חייב דווקא על מנת לתפור, ואם אין המטרה "על מנת לתפור", אינו חייב למרות שאינו "מקלקל".
 
הגמרא מביאה מקרה בו מותר לקרוע ובפוסקים דנו את סיבת ההיתר. המקרה הוא בסל שעשוי מענפי דקל לאיכסון תמרים שלא הבשילו לגמרי, שמותר לקרוע את הסל בשביל להוציא את התמרים. ב[[כל-בו]] כתב שזה נחשב כמו שבירת אגוז לאכול את תוכו שמותרת. ה[[חזון איש]] הסביר את הסברא, כשאדם עוסק בחילוץ חפץ מתוך עטיפה אין קריעת העטיפה נחשבת קריעה, ורק כשאדם עוסק בקריעה לשם קריעה נחשבת המלאכה כמלאכת קורע. יש שהסבירו את הכוונה{{הערה|אורחות שבת}} שהעטיפה טפילה לתכולה ולכן אין עיסוק בה נחשב כמלאכה. רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] הסביר דין זה שקריעה היא רק קריעת שני גופים דבוקים ולא גוף אחד ([[#שיטת השולחן ערוך הרב|ראו לקמן]]). דין דומה מובא ב[[תוספתא]] שמותר לקרוע עור שמכסה חבית אם כי יש המפרשים את הדין באופנים אחרים.