מלאכת קורע – הבדלי גרסאות

 

==הגדרת המלאכה==

 

הגמרא מביאה מקרה בו מותר לקרוע ובפוסקים דנו את סיבת ההיתר. המקרה הוא בסל שעשוי מענפי דקל לאיכסון תמרים שלא הבשילו לגמרי, שמותר לקרוע את הסל בשביל להוציא את התמרים. ב[[כל-בו]] כתב שזה נחשב כמו שבירת אגוז לאכול את תוכו שמותרת. ה[[חזון איש]] הסביר את הסברא, כשאדם עוסק בחילוץ חפץ מתוך עטיפה אין קריעת העטיפה נחשבת קריעה, ורק כשאדם עוסק בקריעה לשם קריעה נחשבת המלאכה כמלאכת קורע. יש שהסבירו את הכוונה{{הערה|אורחות שבת}} שהעטיפה טפילה לתכולה ולכן אין עיסוק בה נחשב כמלאכה. רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] הסביר דין זה שקריעה היא רק קריעת שני גופים דבוקים ולא גוף אחד ([[#שיטת השולחן ערוך הרב|ראו לקמן]]). דין דומה מובא ב[[תוספתא]] שמותר לקרוע עור שמכסה חבית אם כי יש המפרשים את הדין באופנים אחרים.