יחידת הקומנדו 51 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הקמת היחידה: פרטים אוטנטים מתוך עדות לוחם היחידה יוסף סגל ז"ל |
פומפריפוזה (שיחה | תרומות) דרוש מקור לעריכה האחרונה |
||
שורה 4:
==הקמת היחידה==
היחידה הוקמה באוקטובר [[1940]] על בסיס יחידת ה[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חפרים]] מס' 601, שהייתה מורכבת ממתנדבים ארץ ישראלים (מרביתם אנשי אצ"ל){{דרוש מקור}} יהודים וערבים. יחידת החפרים הוקמה בסוף שנת [[1939]] ומרבית המתנדבים היהודים בה היו פליטים שהגיעו לארץ מארצות דוברות גרמנית.{{הערה|ד"ר יעקב ליפשיץ, ספר הבריגדה היהודית, הוצאת יבנה, תש"ז, עמ' 21}} היחידה הוקמה לאחר התבוסה ב[[המערכה על צרפת|מערכה על צרפת]], וחלק מחבריה לחמו במסגרת החפרים ב[[מבצע דינמו|פינוי דנקירק]].{{הערה|{{דבר|מרדכי ברקאי|מלחמתו הפרטית של קארל כהנא: מדונקירק לקומנדו|1962/05/18|01900}}}}
מקים היחידה היה לויטננט קולונל בריטי בשם הנרי קייטר. הוא גייס את המתנדבים והיה למפקדה הראשון של היחידה.קייטר הבחין כי הנסיגה של החפרים הארץ ישראלים (מרביתם אנשי האצ"ל){{דרוש מקור}} הייתה מאורגנת ומסודרת כשל כוח צבאי גאה. הארץ ישראלים בניגוד לבריטים שנסו על נפשם והשליחו את נשקם, נסוגו כחיילים. לאר רק כחיילים אלא אף אספו את נשקי הבריטים שהם זרקו כך שכל חייל ארץ ישראלי נשא מספר כלי נשק. נסיגתם לא הייתה במנוסה אלא בצורה מסודרת קרת רוח כצבא מאומן. עניין זה עורר רושם רב וגרם לו לבנות יחידה מיוחדת על בסיס חיילים אלו.{{דרוש מקור}}
עם הקמת היחידה שירתו בה 360 איש, מהם 240 יהודים ו-120 ערבים. הפיקוד היה בריטי.{{הערה|1=[http://veterans.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&view=article&id=133:51&catid=5:yehidot קומנדו המזרח התיכון 51] אתר מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה}} האימונים נערכו בבסיס ג'ניפה הסמוך ל[[סואץ (עיר)|סואץ]]. היחידה אומנה בשיטות של [[לוחמה זעירה]] באימונים מפרכים שנערכו במשמעת צבאית נוקשה. סמלה של היחידה היה [[פגיון]] ש[[חרב#מבנה החרב|ניצבו]] [[אגרופן]]. הסמל נבחר על ידי קייטר על מנת לסמל את שיטות הפעולה של היחידה, אך גם כדי לרמוז לחיילים כי המדובר ביחידה שבסמלה לא מופיע הכתר הבריטי, על כל המשתמע מכך.{{הערה|{{דבר|מרדכי ברקאי|מלחמתו הפרטית של קארל כהנא: מדונקירק לקומנדו|1962/05/18|01900}}}} היחידה כונתה "גדוד המוות".{{הערה|יהודה סלוצקי, '''תולדות ההגנה''', חלק שלישי, כרך ראשון, הוצאת עם עובד, 1992 עמ' 704}}
| |||