נפתלי יעקב הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17:
כבר מצעירותו נודע כעילוי וכבעל כשרון מיוחד והתבלט כאחד הגאונים. היה תלמידו של הרב [[משה גרינוולד]] בעל "[[ערוגות הבושם]]" , רב וראש הישיבה של העיר [[חוסט]].{{ש}}
בגיל 18 הוסמך לרבנות ולדיינות ("יורה יורה ידין ידין") ע"י רבותיו וגדולי הדור, וכן ע"י הרב הגאון [[משולם ראטה]] מחבר הספר "קול מבשר" ,שהתפעל מהיקף ידיעותיו ומעומק הבנתו. בגיל זה גם נשא לאשה את שרה טוייבא בת הרב חיים דב וורצברגר, מצאצאי רבי יצחק חיות מפראג, [[הט"ז]], [[התוספות יום טוב]], ורבנים נוספים. לאחר נישואיו התמנה לדיין ומורה הוראה בעיירה קירליבאבא שב[[בוקובינה]].
ב-1941 הוגלה ל[[טרנסניסטריה]] שב[[אוקרינה]], שם היה בגיטו סובל מרעב ומחלות וקור , במשך שלוש שנים ובחסדי השם שרדו הוא ובני ביתו. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר לעיר מיהאיפלאלווא שב[[הונגריה]], ושרדי הקהילה בחרו בו כרב הקהילה. שם הקים בית דין להיתר עגונות ששרדו ממחנות ההשמדה, לצורך זה היה בקשר עם הרב יצחק וייס בעל "[[מנחת יצחק]]" וכן עם גדולי הרבנים, על מנת לעזור ולהתיר את העגונות. וכן הקים ישיבה לבחורים ששרדו.
 
בשנת תש"ח עלה ארצה והתיישב בעיר [[חיפה]]. שם החל באיסוף חומר לתולדות גדולי ישראל לאחר [[חתימת התלמוד]] ועד לדור השולחןה[[שולחן ערוך]], תקופה של כאלף שנה. תוך ארבע שנים עלה בידו להכין לדפוס את ספרו בן תשעה חלקים, בשם "[[אוצר הגדולים –אלופיאלופי יעקב]]" , הכולל תולדות גדולי ישראל מתקופת [[הגאונים]] הראשונים, משנת דש"ן [[חתימת התלמוד]], (590 לספירה) עד הש"ן (1590 לספירה) נדפס בשנת תשכ"ז.
<br />
נפטר בט"ו כסלו שנת תשל"ב (1971) בגיל 87 ונטמן בבית הקברותהעלמין ויזניץ"[[זיכרון בבנימאיר]]" ב[[בני ברק]].
 
==מספריו ומאמריו==