חברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול הוספות לא ברורות
טל ברק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 22:
על פי המסורת היהודית, ב[[מערת המכפלה]] שבעיר נקברו [[אבות האומה]] ו[[האמהות|אִמותיה]], ועל כן היא מכונה במסורת היהודית "עיר האבות". לעיר חברון חשיבות רבה גם באסלאם, שכן [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] נחשבים [[נביאי האסלאם|נביאים]] במסורת המוסלמית. ב[[ערבית]] נקראת העיר "אל-ח'ליל", על-פי כינויו של אברהם במסורת המוסלמית - ח'ליל אללה (خليل الله - "ידיד האל"). מערת המכפלה מכונה "אל-חרם אל-איבראהימי" (الحرم الإبراهيمي - "מסגד אברהם"), ובה שוכן אתר תפילה למוסלמים.
 
בתקופת ה[[מקרא]] הייתה חברון לאחת הערים הגדולות ב[[ארץ ישראל]], ואף ל[[עיר בירה|בירתו]] של [[דוד המלך]] בשנותיו הראשונות כמלך. חברון היא אחת מ[[ארבע ערי הקודש]] (יחד עם [[ירושלים]], [[צפת]] ו[[טבריה]]) שבהן התרכזו מרבית בני [[היישוב הישן]]. היישוב היהודי בעיר התקיים ברציפות עד שנחרב ב[[פרעות תרפ"ט]] ב-[[1929]], שוקם אחר כך על ידי שרידי הניצולים, אך אחרוניהם נאלצו לעזוב את העיר לאחר [[הקמת מדינת ישראל]]. ב-[[19681980]] שוב התיישבו יהודים בעיר.<ref>ב-[[1968]] שבה הנוכחות היהודית לעיר, אך היישוב היהודי בחברון עצמה שוקם רק ב-[[1980]].</ref>
 
==היסטוריה==
שורה 85:
 
בחודש פברואר 2010 אישרה ממשלת ישראל להוסיף את [[מערת המכפלה]] בחברון (ואת [[קבר רחל]] ב[[בית לחם]]) לתוכנית רחבת היקף לשימור "אתרי מורשת" ברחבי המדינה.{{הערה|{{הארץ||ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכניס את מערת המכפלה וקבר רחל לרשימת אתרי המורשת|1151264|21 בפברואר 2010}}}}
מספר ימים לאחר פסח תשע"ב נכנס [[צה"ל]] לחלקים היהודיים בחברון.
 
==במקרא==
שורה 115 ⟵ 116:
מחד, יהודי העיר סובלים מאז הקמתה מחדש של השכונה היהודית בעיר ב-[[1979]], מהתנכלויות ופיגועי טרור מצד האוכלוסייה הערבית בעיר. מאידך, גם פעולות אלימות של תושבי חברון היהודים, ושל יהודים המתארחים בחברון, נגד ערבים תושבי העיר, ונגד פעילי ארגונים בינלאומיים השוהים בעיר, אינן נדירות.{{הערה|{{nrg|שלמה צזנה, יואב לימור, חנן|"חיילי צה"ל ניצלו בנס מהפיצוץ בחנות בחברון"|132/313|3 באפריל 2001||archive|}}}}{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט ודורון נחום|חברון: מתקרב פינוי בכוח מהשוק|035/172|17 בינואר 2006|}}}}{{הערה|{{נענע10|הארון תחאוכו| חברון: מתנחלים השליכו ביצים וקמח על שוטרים|218469|3 בינואר 2006||news}}}}{{הערה|{{וואלה!|מירון רפופורט, הארץ|הפלסטינים עוזבים את חברון "הישראלית"|811134|19 בנובמבר 2005|}}}}<ref>כתבה של [[שי חזקני]], "[[חדשות 10]]", ערוץ [[ישראל 10]] ששודרה ב-[[10 בינואר]] [[2007]].</ref>
 
ב-[[15 בנובמבר]] [[2002]] אירע [[הפיגוע בציר המתפללים]], שבו נהרגו 12 חיילים ואנשי כיתת הכוננות של היישוב היהודי בחברון. לאחר מספר פיגועים, בהם פיגוע התאבדות שהרג את בני הזוג לוי ב-2003, נותרו החנויות ברחוב המרכזי בעיר התחתית סגורות בצו. במפות שהציג [[צה"ל]] ל[[בג"ץ]] לא מופיעה סגירת הרחוב, ובהמשך אף נטען בבג"ץ כי הרחוב סגור בשגגה, והוא ייפתח, ואולם במציאות החנויות והבתים ברחוב (להוציא ארבעה) עודם סגורים לכניסת פלסטינים, שעה שהיהודים נעים ברחוב בחופשיות. בשנות ה-2000 אירעו מספר פינויים של בתים שבהםבהם מתגוררים יהודים בחברון על ידי כוחות הביטחון, על רקע טענות כי הם פלשו אליהם ללא אישור.
מאז כניסת צה"ל ליישוב היהודי בחברון התחיל היישוב להתפתח בהדרגיות איטית למדי.
 
==אתרים בחברון==