פטיש המכשפות – הבדלי גרסאות

'''פטיש המכשפות''' (ב[[לטינית]]: Malleus Maleficarum – פטיש המרשעת, ב[[גרמנית]]: Der Hexehammer – פטיש המכשפות) הוא חיבור בן [[המאה ה-15]] מאת ה[[אינקוויזיציה|אינקוויזיטור]] [[היינריך קרמר]], העוסק ב[[מכשפות]] וב[[ציד מכשפות]].

החיבור"פטיש המכשפות" נכתב בלטינית ב-[[1486]] ופורסםונדפס לראשונה ב[[גרמניה]] ב-[[1487]]. עלהוא ידיפורסם היינריךתחת קרמר.שמם כתיבתשל החיבורהאינקוויזיטור יוחסההיינריך זמןקרמר רב למטיף ה[[הכנסייה הקתולית|קתולי]]והתיאולוג [[יקוב שפרנגר]], אםאך כימידת כיוםמעורבותו של שפרנגר בכתיבת החיבור שנויה במחלוקת. יש הגורסים שהואשחלקו נכתבבכתיבה עלהיה ידישולי קרמרבלבד, אשרואילו הוקעאחרים מןטוענים האינקוויזיציהשהחיבור ב-[[1490]],נכתב וכןעל כיידי הואקרמר יוחסלבדו, לשפרנגרושמו עלשל מנתשפרנגר לזכותצורף אתבתקווה החיבורלהקנות ביתרלחיבור יתר סמכות ואמינות. מטרת החיבור היתהביקש להוכיח כישמכשפות מכשפותומכשפים קיימותאכן קיימים, כילהראות ישנןולהסביר יותרמדוע [[אישה|נשים]] מכשפותנוטות לעסוק בכישוף יותר מ[[גבר|גברים]], וכן לשרטטולשרטט קווים לזיהוי דמותהלדמותה של המכשפה, עלשיאפשרו מנתאת שניתןזיהוין והעמדתן לדין של יהיההעוסקות להרשיעןבכישוף.

ב-[[1484]] החל קרמר את נסיונותיו לצודלהעמיד לדין מכשפות ב[[מחוז טירול]], אך מאמציו לא עלו בידו,. והואהוא גורש מן המחוז, וכן הוכרזותואר על ידי ה[[בישוף]] המקומי כשוטהכ"שוטה זקן". יש הגורסים כי החרפה שחש בעקבות האירוע היא שהניעה את קרמר לכתוב את "פטיש המכשפההמכשפות", כאקט של הצדקה עצמית ושל נקמה. ישנםלטענת גםכמה הטועניםמן כיהחוקרים, זוכישלון הסיבהזה שצירפוהוא שהוביל את קרמר ושפרנגרלפנות לאפיפיור [[אינוקנטיוס השמיני]] בבקשה להוציא [[בולה אפיפיורית]] במבואשתאשר לספראת חקירתם והעמדתם לדין של חשודים בכישוף. אינוקנטיוס נענה לבקשה, המאשרתובדצמבר [[1484]] פרסם את תוכנו.הבולה כמושהכירה כןבקיומם של מכשפים ומכשפות והעניקה לאינקוויזיציה את הסמכות לחקור, למבואלעצור מצורףולהעניש אישוראת העוסקים בכישוף. הבולה האפיפיורית נכללה בהקדמה של "פטיש המכשפות", לצד הסכמה מאת ה[[פקולטה]] ל[[תיאולוגיה]] של [[אוניברסיטת קלן]].

על אף שהספר הפךשימש למדריךכמדריך לאיתור מכשפות לאורך תקופת ה[[רנסאנס]] לאיתור מכשפות, הוא לא היה בשימושה של האינקוויזיציה, וזו אף טענה שאין להסתמך עליו. בתקופה זו האמונה במכשפות כבר הוקעה על ידי הכנסייה, ואף [[קרל הגדול]] כינה את הנוהג לשרוף מכשפות כאקט הראוי יותר ל[[פאגאניזם|פגאנים]]. עם זאת, בתקופת פרסום הספר האמונה במכשפות החלה לשגשג שוב, גם אם העונשים על כישוף היו מתונים יותר. הפצתו של '''פטיש המכשפה''' גרמה להחמרה בעונשן של המכשפות.