הפלישה המונגולית לאזור הים הכספי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
בשנים 1220-1223 ביצע כוח מונגולי, שכלל כ-30 אלף פרשים, את אחת מפשיטות הפרשים הארוכות והמוצלחות בהיסטוריה, בארצות מסביב ל[[הים הכספי|ים הכספי]]. המשימה המקורית שהטיל [[ג'ינגיס חאן]] על כוח הפשיטה, בפיקוד המצביאים הידועים [[סאבוטאיסובוטאי]] וג'אבאי (או ג'בה), הייתה לרדוף אחרי השאח אלא א-דין מוחמד (מוחמד השני) שליט האמפריה החוראזמית, במטרה ללכוד/להרוג אותו, ולא לאפשר לו מרווח נשימה לאירגון צבאות חדשים באזורים המערביים של ממלכתו. לאחר שנודע למונגולים על מותו של השאח בסוף שנת 1220, קיבל סבוטאי אישור מג'ינגיס חאן לחצות את [[הרי הקווקז]] במטרה לחקור את הארצות והעמים היושבים מצפון וממערב להרים, ולחזור למונגוליה לאחר מסע מסביב לים הכספי.
 
במהלך מסע הפשיטה, שארך למעלה מ-3 שנים, עבר הכוח המונגולי למעלה מ-8000 ק"מ, חצה בדרכו אזורים המשתייכים כיום ל[[אוזבקיסטן]], [[אפגניסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[איראן]], [[ארמניה]], [[גאורגיה]], [[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[קזחסטן]], והנחיל שורה של מפלות לצבאות אויב שעלו אליו במספרם. [[הפלישה המונגולית לאירופה]] (1236-1241), שנערכה 13 שנים לאחר מכן, התבססה במידה רבה על המודיעין שנאסף במהלך הפשיטה.