פנגנזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jewishsmile (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Jewishsmile (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''פנגנזה''' היא תיאוריית [[תורשה]] שפרסם [[צ'רלס דרווין]] בספרו "מגוון בעלי חיים וצמחים בתנאי ביות" בשנת 1868. התיאוריה מניחה את קיומן של "גמולות", חלקיקים קטנים שנמצאים בכל איבר בגוף, קובעים את תכונותיו ומעבירים תכונות בהורשה. התיאוריה מעולם לא נתקבלה על ידי הקהילה המדעית והוכחה סופית כלא נכונה עם קבלת [[חוקי מנדל]] בשנת 1900. דווקא בשל כך, חשיבותה הרבה בשיח האקדמי בנושאים הקשורים להיסטוריה של המדע.
== הצורך של דרווין בתיאוריית תורשה, ההתיעצות והפירסום ==
לאחר פרסום [[מוצא המינים]] בשנת 1859, התעוררו התנגדויות שונות לתיאוריה שהוצגה בו, הן התנגדויות מדעיות והן התנגדויות דתיות. דרווין תחם מראש את הדיון בתיאוריה ככזה שיתמודד עם טענות מדעיות בלבד וחלקן ענה כבר בפרק שיוחד לנושא ב"מוצא המינים". בין ההתנגדויות המדעיות מופיע טיעון ההורשה המעורבבת : גם אם תצוץ תכונה חדשה ויעילה בקרב פרט בודד, סביר שזו תיטמא באוכלוסייה הכללית תוך דורות ספורים. דוגמה שמפשטת טיעון זה היא "אוכלוסיית המשולשים השחורים" : אם ישנה אוכלוסייה של משולשים שחורים ובאופן אקראי נוצר בה משולש לבן אחד, סביר להניח שבדור הבא הוא יעמיד עם משולש-נקבה שחור צאצאים אפורים, שיעמידו בדור הבא משולשים אפורים כהים, עד שתוך מספר דורות כל המשולשים יהיו שוב שחורים. טיעון זה היה הקושי המדעי המרכזי בתיאוריה הדרוונית, כיוון שהוא הצביע על פער גדול בתיאוריה : יצירתן של וריאציות היה מרכיב בסיסי בה, אך חסר היה מנגנון שיסביר את פשר הופעת הוריאציות והמשך קיומן. על מנת להשיב לטיעון זה ולמלא את הפער בתיאוריה שלו, היה צריך דרווין תיאוריית הורשה שתתמודד עם סוגיית ההורשה המעורבבת ותציג מודל בו תכונה חדשה יכולה להישמר {{הערה|Geison, G. L. (1969). "Darwin and heredity: The evolution of his hypothesis of pangenesis, pp. 375}}.
== פירוט התיאוריה ==
על פי תיאוריית הפנגנזה, בכל אחד מאיברי הגוף קיימים חלקיקים קטנים רבים הנקראים "גמולות". בגמולות הינן קטנות ביותר בגודלן, אך רבות מאוד בכמותן ונוצרות כחלק מתהליך ההתחלקות של תאי הגוף, ומתחלקות ומתרבות בעצמן בהליך דומה. בכל גמולה מוגדרת תכונה מסוימת לאיבר בה היא נמצאת, אך בכל איבר כמות גמולות גדולה, כאשר לגמולות שונות עשויות להיות מוגדרות תכונות שונות. תכונתו בפועל של האיבר תיקבע בסופו של דבר בהתאם לכמות הגמולות אשר בהן מוגדרות התכונה, כאשר רוב גמולות קובע.
| |||