מאמר חסידות (חב"ד) – הבדלי גרסאות

מאמר חסידות מתחיל בדרך כלל, בפסוק או מאמר [[חז"ל]] והוא נושא את שמו, (כך לדוגמאלדוגמה מאמר על הפסוק "אנוכי ה'" יכונה בטרמינולוגיה החסידית "מאמר דיבור המתחיל 'אנוכי ה'"), וממנו מתרחבת היריעה להסברת סוגיה כלשהי במשנת החסידות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Item.asp?CategoryID=151&ArticleID=437 מאמר], עיון > לקסיקון יהודי, חב"ד בישראל}}, שעליו מפרשים את פירושו של העניין על פי פירוש החסידות והקבלה כפי שהדברים הם ברובד נעלה יותר מהפן הרגיל של אותו פסוק או המדרש. לעיתיםלעתים המאמר מתחיל לדון בנושא מסוייםמסוים ללא הקדמת פסוק אלא ב"להבין עניין..." ("להבין עניין מתן תורה" וכדומה).

מאמרים שאמרו אדמור"י חב"ד היו נאמרים בטקס מיוחד. החסידים ניגנו ניגון מיוחד קודם אמירת המאמר{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632104 הניגון מרוסטוב] {{צליל}} - ניגון הכנה למאמר החסידות, "בטרם היה פותח הרבי מליובאוויטש זי"ע באמירת 'מאמר חסידות', היו החסידים שרים ניגון זה, החודר אל הלב ומעורר את הנפש".}}, במהלך כל זמן אמירת המאמר, נהגו החסידים לעמוד מחמת חשיבותו{{הערה|מעריב, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395254 'כשהרבי אומר "מאמר" כולם עומדים'], מאיר נחתומי, 26.10.61.}}. המאמר עצמו נאמר על ידי הרבי במנגינה מיוחדת לאמירת מאמרים, [[הרבי מלובאוויטש]] היה אומר לעיתיםלעתים מאמר במנגינה רגילה של ''שיחה'' מאמרים אלו מכונים "מאמר כעין שיחה". לאחר אמירת המאמר ניגנו החסידים ניגון קצר נוסף. מקובל אצל חסידים שבשעת אמירת המאמר הרבי היה נמצא במצב של "שכינה מדברת מתוך גרונו"{{הערה|1=[http://www.holon.co.il/contents.asp?aid=2719 מאמר חסידות] יהדות על רגל אחת, חב"ד חולון.}}, וכשהם אמרו את מאמרי החסידות, הם היו בעולם אחר, נעלה יותר.

כמה מאמרים חשובים היוו אף מעשה שסימל את תחילת נשיאותו של אדמו"ר בחב"ד, דוגמאדוגמה לכך היא מאמר החסידות הראשון שאמר האדמו"ר השביעי, [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]], במעמד הכתרתו לאדמו"ר בשנת [[1950]], ברגע שהוא החל לומר את המאמר, ניתנה למעשה האות שקיבל על עצמו באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד{{הערה|מנדי קמינקר [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/823632 יו"ד בשבט: יום של שני מנהיגים], אתר בית חב"ד}}. שם המאמר הינו "באתי לגני אחותי כלה" על פסוק משיר השירים{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|ה|א}}}}, המאמר כולל בתוכו את עיקר משנתו של הרבי על תפקיד הדור השביעי לחסידות חב"ד. וש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה" ומוטל עלינו להביא את המשיח על ידי קיום תורה, מצוות ומעשים טובים{{הערה|בכל שנה בתאריך העברי הזה (כאשר חגגו מידי שנה את קבלת נשיאותו), אמר מאמר שהיה ביאור על אות אחת מתוך עשרים אותיות מהמאמר של חמיו}}.

היחס של החסידים למאמרים שונה מהיחס לשיחות שאותם החסידים זוכרים בתוכן הדברים ואילו את המאמרים זוכרים בעל פה מתוך הקפדה על דיוק במילים ולעיתיםולעתים באותיות. בדורות הקודמים היו חסידים שהיו מתבוננים שעות ארוכות במאמרים ללא שימת לב לקורה מסביב, הם היו נזכרים במעמד בו אמר הרבי את המאמר ומציירים לעצמם את פניו בעת אמירת המאמר.

חסידי חב"ד נוהגים לחזור{{הערה|שיחת השבוע, גליוןגיליון 549, [http://chabad-il.org/sh/501-600/sh549.htm#6 חזרת חסידות], מדור דרכי החסידות.}} [[לימוד בעל פה|בעל פה]] ב[[התוועדות|התוועדויות]] על מאמרי חסידות אלו שנשא אחד מאדמור"י חב"ד לדורותיהם. גם כשהחסידים חוזרים על מאמרים יש טקס קטן יותר דומה במקצת לטקס שנאמר על ידי הרבי. המאמר נאמר במנגינה מיוחדת לאמירת מאמרי חסידות, לפני אמירת המאמר מנגנים הם ניגון המיוחד להכנה למאמר{{הערה| פעמים את אותו ניגון כפי שניגנו בעת אמירת המאמר אצל הרבי ([http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632104 הניגון מרוסטוב]) {{צליל}}, ופעמים ניגון מיוחד נוסף.}} ולאחרי המאמר ניגון קצר נוסף. כמו כן חוזרים על המאמר בהזדמנויות מיוחדות, כגון אחרי מנחה של יום שבת, לקראת מוצאי שבת, זמן זה נקרא בקבלה 'רעווא דרעווין' (תרגום: 'רצון הרצונות') והוא נחשב לזמן מיוחד ביום השבת. וכן בזמנים משמעותיים במהלך החיים, כגון ב-[[יום הולדת|יום ההולדת]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=206&ArticleID=766 מנהגי יום הולדת] חב"ד בישראל.}}, בב[[בר מצווה]] ו[[חתונה]].