גלושה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: עניין, שנייה\1, הייתה, תהיה, לעתים, הספרייה, זיכרון, ארצות הברית, גאוגר\1 |
|||
שורה 1:
{{עריכה|[[ויקיפדיה:ויקיזציה]], קישורים פנימיים, הוספת מקורות, סידור פסקאות והוספת תבנית קואורדינטות|נושא=יהדות|נושא2=אירופה}}
'''גלושה'''', נקראה '''גלוּשָׁה רבתי''' ([[אוקראינית]]: Велика Глуша, [[יידיש]]: לִישֶע), או בשפת המקום ויֶילְקָה גלושה, היא כפר קטן השוכן כ-27 ק"מ צפונית לעיר [[קאמין-קושירסקי]].
מיקומה
השליטה באזור עברה מיד ליד, מראשית [[העת החדשה]], בין ממלכות ומדינות [[פולין]], [[ליטא]], [[רוסיה]], [[גרמניה הנאצית]] ו[[אוקראינה]]. ובין השאר,
כל כיבוש הביא בעקבותיו פגיעה קשה ביהודי האזור.
שורה 10:
בסמוך שכן לו הכפר גלושה זוטא, או בשמותיו האחרים, לִישְׁקֶע ומָאלָה גלוּשָׁה, וב-[[1921]] נמנו בו 135 יהודים ב-35 בתי אב.
הכפר שכן בין שני מרכזים יהודיים: [[קובל]] ו[[פינסק]]. קובל
בקרבת גלושה היו כמה כפרים שבכל אחד מהם גרו מספר משפחות יהודיות, אשר עסקו לפרנסתם בחקלאות ודייג. הכפרים הם: [[בירקי]], [[ווטלי]], וולקה, [[וידרטי]] ו[[ורוקומולה]]. גלושה רבתי עבורם
העיירה
השדות מסביב היו בבעלות רוזנים פולנים, אשר היהודים עיבדו אותם בחכירה.
שורה 31:
החיים בעיירה תססו כמו בעיר גדולה. רוב היהודים היו עניים, בעלי חנויות קטנות או בעלי מלאכה זעירים, ורק מיעוטם היו עשירים. בית הכנסת היה המקום המרכזי העיירה ומשנת [[1932]] כיהן בו הרב משה חיים בלינצקי.
למרות מיעוט תושביה, לא חסרו מחלוקות שהיו נפתרות בדרך כלל, אך
לשיא הגיעה המחלוקת
אולם פרט למחלוקות היו בעיירה גילויים של שמחה, עזרה הדדית וסעד לנצרכים בגלוי ובסתר.
בחתונות היו מזמינים מהעיר קובל את איצעלה הכליזמר, הכנר שהיה מביא עמו נגנים נוספים ומובטח היה אז
בשמחת תורה היו רוקדים בבית המדרש ואחר היו עוברים מבית לבית וזוללים עוגות ופשטידות תוך כדי זמר וריקוד.
שורה 43:
הנוער היה נוהג לטייל בגן הארמון של הרוזן לובינסקי ושביליו היו מקום מפגש לאהבות ראשונות, דמעות פרידה, שירים וויכוחים.
עם החמרת מצב יהודי פולין, החלה הגירה מהעיירה. חלק היגר ל[[
נוסדו כמה ארגונים חלוציים, בהם ה"[[חלוץ הצעיר]]".
כמה צעירים יצאו להכשרות חלוציות וארבעה מהם זכו לעלות לארץ. תשעה אנשים נוספים הצליחו לעלות לארץ, חלקם לפני המלחמה וחלקם אחריה.
====במלחמת העולם השניייה====
עם פרוץ [[מלחמת העולם
ב- 22.6.1941 פלשו הגרמנים לאזור וביחד עם בני בריתם האוקראינים החלו במסע החיסול הסופי של יהדות ווהלין.
שורה 56:
לאחר המלחמה נשארו כמה כותלי בתים, אשר גם הם נהרסו בהמשך.
כך תמה לה תקופה של מאות שנים, של עיירה יהודית קטנה,
==לקריאה נוספת==
שורה 62:
* '''פנקס הקהילות פולין''' - כרך ה' ווהלין ופולסיה - הערך הלושה הגדולה, עמ' 75.
* '''ספר
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.jewishgen.org/yizkor/Kamen_Kashirskiy/Kamen_Kashirskiy.html תרגום לאנגלית של ספר
* [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1592 ספר
[[קטגוריה:עיירות יהודיות (שטעטלעך)]]
|