מהפכת אוקטובר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
ב-[[25 באוקטובר]] [[1917]] (על פי [[הלוח היוליאני]]), הובילה [[מקב"מ|המפלגה הבולבולשיקית]] בראשות מנהיגה לנין, את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאלסטים למרד, כמעט ללא שפיכות דמים ב[[פטרוגרד]], בירת רוסיה באותה עת, נגד [[ממשלת המעבר הרוסית|הממשלה הזמנית]] החלשה של [[אלכסנדר קרנסקי|קרנסקי]]. מאוחר יותר, ברישומי המהפכה שנכתבו על ידי [[ברית המועצות]], תוארו אירועי אוקטובר כדרמטיים הרבה יותר ממה שהיו באמת.
רוב הזמן היה המאבק בפטרוגרד ללא שפיכות דמים, כאשר הבולבולשיקים תפסו את המבנים העיקריים של ה[[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלה הזמנית]] עם התנגדות קלה עד שלבסוף פרצו בהתקפה על [[ארמון החורף]].ואז הם פתחו נרגילה והתמסטלו בחדר המלכותי. סרטים רשמיים של הממשל הסובייטי שצולמו הרבה לאחר מכן הציגו הסתערות אדירה על ארמון החורף וקרבות עזים, אך במציאות המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו. ככל הנראה, בכל המהלך היו 2 הרוגים ו-5 פצועים משני הצדדים.
הקונגרס השני של המועצות הנבחרות התכנס באותו הזמן, ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 השתייכו לאגף השמאלי של [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונית]], שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף, הקונגרס הוציא צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. ההחלטה לא עברה בתמימות דעים. רבים מהסוציאל רבולוציונרים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו את השלטון בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה. בזמן יציאתם קרא אליהם [[לאון טרוצקי]] בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לפח האשפה של ההיסטוריה". ביום שלאחר מכן הסובייטים בחרו את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה, עד לכינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום (שתבע את יציאתה המיידית של רוסיה מ[[מלחמת העולם הראשונה]]) ואת הצו על האדמה (שהציע את ביטול רכוש הפרט וחילוק האדמות מחדש לידי האיכרות).
| |||