תאוריית הערך של העבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
'''תיאוריית הערך של עבודה''' (The Labor Theory of Value) היא תיאוריה הגורסת כי הערך של כל מוצר או שירות נקבע לפי כמות העבודה שהושקעה בהפקתו. התיאוריה, שהיתה מקובלת על כלכלנים רבים במהלך [[המאה ה-19]], נוסחה לראשונה בספר [[עושר האומות]] של הפילוסוף והכלכלן הסקוטי [[אדם סמית]], ופותחה לאחר מכן על ידי הכלכלן הבריטי [[דייוויד ריקרדו]]. תיאוריית הערך של העבודה היתה חלק מהותי מהתיאוריה הכלכלית של [[קרל מרקס]], והיא עדיין מקובלת בקרב האסכולה האורתודוקסית של [[מרקסיזם|המרקסיזם]] כיום<ref>מעות: אגרון הכלכלה והמינהל והעסקים, עורך: איתן אבניאון</ref>.
 
תיאוריית הערך של העבודה איבדה מחשיבותה וממעמדה בסוף המאה ה-19, בעקבות תיאוריות חדשות שהתבססו על החשיבות של ה[[תועלת שולית|ערך השולי]] בתהליך הכלכלי, אותן פיתחו במקביל הלוגיקן הבריטי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], הכלכלן האוסטרי [[קרל מנגר]] והכלכלן והמתמטיקאי הצרפתי [[לאון וואלראסואלרה]]<ref>Schumpeter, p.829-827</ref>.
 
==הבסיס התאורטי של תאוריית הערך של העבודה==