נוסטלגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
'''נוסטלגיה''' הוא מונח שמשמעותו [[געגוע|געגועים]] והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידאליזציה שלו.
 
את המושג '''נוסטלגיה''' טבע בשנת [[1688]] יוהנס הופר, [[רופא]] [[שווייץ|שווייצרי]]. המונח הורכב משתי מלים יווניות:מילים [[נוסטוסיוונית|יווניות]]: נוסטוס (νόστος), שמשמעותה שיבה הביתה, בעיקר ביצירות ה[[הומרוס|הומריות]], ואלגוס (ἄλγος), שפירושה כאב.
 
הופר הגדיר נוסטלגיה כ[[מחלה]] המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור ל[[מולדת|מולדתו]]. במרוצת [[המאה ה-19]] השתנתה משמעות המושג, וכיום אין מתייחסים עוד לנוסטלגיה כאל מחלה. מתקנים חברתיים שונים ביקרו את הנוסטלגיה כמנוגדת ל[[היסטוריה]], כ[[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקציונית]] וכ[[אסקפיזם|אסקפיסטית]]. אחרים ראו בה תופעה חיובית, המאפשרת דיאלוג בין העבר להווה.<ref>
שורה 14:
לנוסטלגיה גם היבט כלכלי. אופנות [[רטרו]] מכתיבות חזרה לסגנונות העבר. אפשר לאתר זאת בתחומים שונים, החל בעיצוב המוצר ואופנה ועד סגנונות מוזיקה וספרות. טיפוח העבר מתבטא גם בחזרה אל השורשים המשפחתיים באמצעות טיולים, כתיבה ובניית עץ יוחסין, כמו גם חיטוט בארכיונים. הנוסטלגיה ואופנות הרטרו הן אבן שואבת עבור צעירים החותרים לייחד עצמם מסביבתם או המתגעגעים לדבר מה שמעולם לא חוו, אלא רק שמעו על אודותיו מהוריהם ומבני משפחתם המורחבת. העבר הערטילאי הופך בעקבות מעורבותם הרגשית לישות חיה ואהובה.
 
ה[[סופר]] [[עלי מוהר]] עשה שימוש רב בנוסטלגיה. בטורו "מהנעשה בעירנו" הרבה לעסוק בעיר [[תל אביב]] וגייס לצורך טיעוניו את זיכרונותיו מן העיר בתקופות מוקדמות יותר (ב[[שנות ה-50]] וה-[[שנות ה-60|60]] של [[המאה ה-20]]) ואת המשורר האהוב עליו, [[נתן אלתרמן]]. הוא התרפק על העבר מתוך גישה של עצב נוסטלגי, שהיה מהול בהומור רך וסרקסטיו[[סרקזם|סרקסטי]].
 
==ראו גם==