גרשון פלוטקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+ |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Maron plotkin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גרשון פלוטקין יחד עם [[חנה מרון]] בחזרות לערב קריאה מיצירות [[ג'ורג' ברנרד שו]], [[התיאטרון הקאמרי]], [[1957]]]]
'''גרשון
==ביוגרפיה==
פלוטקין נולד ב[[רוסיה]] ו[[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1924]]. בשנת [[1935]] למד בסטודיו למשחק של [[תיאטרון הבימה]], בהדרכתו של [[צבי פרידלנד]], ולאחר מכן המשיך בלימודי בימוי ב[[ניו יורק]] אצל [[ארווין פיסקטור]]. לאחר שובו לארץ פגש את [[סשה ארגוב]] ויחד ביימו, כתבו והלחינו הצגות בקיבוצים.
פלוטקין הצטרף לשורות [[ההגנה]] בשנת [[1941]] ומאוחר יותר נישא לגליליה בתו של [[ברוך קטינקא]] ממייסדי הארגון. לאחר שחרורו החל
פלוטקין היה במאי הבית של תיאטרון הקאמרי, וכן ייעץ [[ארכיטקט|ארכיטקטונית]] על בניית אולמות התיאטרון, ניהל את הארכיון והיה חבר בהנהלה ובוועד הרפרטואר שלו. עם הצגותיו: "בגלל חגורה", "מריוס", "גנרל קישוט", "פיגמליון", "דון ז'ואן בגיהנום", "פונדק בדרך", "אנריקו", "קרא לי סיומקה", "מלכת שבא", "בעלת הארמון", "הקיצו ורננו", "אדם ואדם עליון"," מלחמת בני אור", "לעולם אין לדעת", "נדנדה בשניים", "מרי סטיוארט", "אדם לכל עת", "סיפור אוריה", "[[פונדק הרוחות]]", "אסתר המלכה", "כנרת כנרת", "טורא" ועוד.
שורה 14 ⟵ 13:
פלוטקין נפטר בשנת [[1992]] מ[[התקף לב]] והוא בן 74, והותיר אחריו את רעייתו גליליה. לאחר מותו החל איגוד השחקנים הישראלי להעניק מלגה על שמו, והתיאטרון הקאמרי קרא על שמו את הארכיון אותו ניהל.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www2.tau.ac.il/theatre/view_pritim.asp?id=1845 גרשון פלוטקין], במערכת לחיפוש אנשי במה
| |||